כל מה שרצית לדעת על נורדיה (שכונה):
נוֹרְדִיָּה היא שכונה בתל אביב, שהתקיימה משנות ה-20 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20, במקום שבו עומד כיום קניון דיזנגוף סנטר ובסביבתו.
בשכונה היו כמה מאות תושבים.
במאי 1921 התרחשו ביפו פרעות תרפ"א, ובמהלכן הותקפו יהודים ביפו ובשכונות היהודיות של תל אביב שגבלו בה.
בעקבות זו ביקשו היהודים שברחו מיפו פיתרונות דיור בתל אביב הסמוכה.
חלק מהיהודים התאגדו ב"אגודת מחוסרי הדירות" מיסודו של חיים בוגר (בוגרשוב) אשר ייסדה שכונה של בתים פרטיים על שטח שנקנה על ידי הקרן הקיימת לישראל, מדרום וממערב לדיזנגוף סנטר של היום.
שכונה זו, שתאריך ייסודה ט"ו בשבט 1922, נקראה נורדיה, על שם המנהיג הציוני מכס נורדאו.
באותו זמן היה האזור מחוץ לתחומה המוניציפלי של תל אביב, אך היא סופחה לתל אביב בשנת 1923.
בשנת 1924, חכרו עולים מפולין כרם של משפחת חינאווי, משפחה ערבית יפואית אמידה, בצמוד לשכונת נורדיה, והקימו במקום שכונה של מאות צריפי עץ ופחונים.
תושבי השכונה שילמו שכירות למשפחת חינאווי על השימוש בקרקע.
שכונה זו נקראה בהתחלה "שכונת חינאווי", על שם בעלי הקרקע, או "שכונת הצריפים", אך עד מהרה דבק בה השם נורדיה.
לאחר שהבתים הפרטיים של שכונת נורדיה המקורית הוחלפו בבתי קומות והיא נבלעה במרקם העירוני של תל אביב, נותר השם נורדיה לציין את שכונת הצריפים בלבד.
השכונה נמצאה בעת הקמתה בשוליה הצפון-מזרחיים של תל אביב.
היא נתחמה במזרח בחלקו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג'.
בדרום השכונה חצה אותה לאורכה, ממזרח למערב, רחוב בוגרשוב ששימש כרחובה הראשי.
בשנות ה-30 וה-40 התיישבו בשכונה עולים דלי אמצעים ממזרח אירופה, שהגיעו אליה בשל העלות הזולה של מגורים בה.
השכונה סבלה מהצפות בחורף בשל המבנה הטופוגרפי שהקשה על הניקוז בחלקה המזרחי.
בשנות ה-40 כיהן הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג כרב השכונה.
תנאי החיים והמגורים בשכונה התאפיינו בדלות, ויוזמות בנייה שונות וניסיונות התארגנות של תושביה לא צלחו.
בשנת 1951 החליטה העירייה על מבצע פינוי בינוי לשכונה.
אולם הצעות הקבלן, שכללו דרישה מהתושבים להוסיף כסף עבור דירה, מעבר לויתור על השטח, נתקלו בהתנגדות של חלק מהתושבים.
ב-1957 עלתה יוזמה של הקבלן אריה פילץ להקים במקום מרכז עירוני-מסחרי מודרני ראשון מסוגו בישראל, שיהווה "עיר בתוך עיר".
יוזמה זו זכתה לברכתם של פרנסי העיר, והחל תהליך של פינוי תושבי השכונה והריסת בתיה, שנמשך על פני שנות ה-60.
התושבים שפונו יושבו ברבי קומות שנבנו בשולי השכונה, ועל יתרת השטח הוקם פרויקט "דיזנגוף סנטר" – מרכז מסחר, משרדים ומגורים, שנפתח ב-1977, וזכה להצלחה נדל"נית ומסחרית.
בסוף שנת 1970 נותרו במקום רק כ-10 צריפים.
המשורר אבות ישורון מתייחס לשכונה ב"שיר ערש לשכונת נורדיה" (מופיע בספרו השבר הסורי אפריקני).