כל מה שרצית לדעת על ניוון שרירים:
ניוון שרירים או דלדול שרירים (sarcopenia = מילה יוונית שמשמעותה "עוני של בשר") הוא בעצם ניווניות ואובדן במסת שריר השלד (איבוד של 0.
5-1% ממסת שריר השלד בשנה באלה מעל גיל 25 ), איכותו והחוזקה שלו כמובן בקשר לגיל.
ניוון שרירים הוא אחד המרכיבים לתסמונת תשישות .
תשישות (pathosis) לעומת ניוון שרירים כולל חולשה עם מצב תחלואה בסיסי (כגון סרטן), לעומת זאת ניוון שרירים עלול להתרחש אצל אנשים בריאים לגמרי ואינו כולל בהכרח מבוכה לחולה.
ניוון שרירים איננו מחלה או תסמונת ואפילו לא יכולים להשתמש בו כסימון רפואי, משום שהגבול בין ניוון שרירים נורמלי (פיזיולוגי) לעומת ניוון שרירים אבנורמלי (פתלוגי) בכלל לא ברור ואינו אוניברסלי.
זה נורמלי להגיד שבתהליך ההתפתחות עד להזדקנות כמעט כולם עוברים ניוון שרירים עד אז אנחנו לא יכולים להגיד שיש מחלה ופתלוגיה, אבל זה יכול להיות פתלוגי כאשר הוא מוגזם כמו שיש אצל אנשים רבים.
עד שנת 2009 לא הייתה הגדרה כללית ואחידה שהגדירה דלדול שרירים בצורה רפואית.
חבורת האירופאים שעבדו על דלדול שרירים אצל קשישים (EWGSOP)פיתחו הגדרה קלינית שימושית לדלדול שרירים ואבחנה כללית הקשורה לגיל.
לאבחנת דלדול שרירים EWGSOP הבחינו בנוכחות ירידה במסת שריר השלד וגם ירידה ברמת התפקוד שלו (כוח וביצועים).
עם ההזדקנות יש ירידה נורמלית במסת השריר והכוח שלו.
אנחנו תמיד זקוקים לשריר בעל מסה וחוזקה משמעותית לצורך פעילויות רבות.
השרירים ובמיוחד שריר השלד תומך בגוף ונותן לו האפשריות לנוע במרחב, שאיפת חמצן, תהליכים מטבוליים, ויסות אנרגיה ובנוסף הוא המאגר העיקרי לחלבונים בגופינו.
מערכת הגוף שלנו מכינה את עצמה למצבים חריגים לכן תמיד יש לנו כמות עודפת, כך היא מערכת השרירים, מהילדות עד גיל יותר מבוגר יש לנו כמות עודפת של שריר שיכולה לתמוך בגוף בהיותו חשוף ללחץ וכך ממשיכים לתפקד.
תהליך הירידה במסת השריר ואזילת הרזרבה הוא תהליך טבעי, אבל במצבים קיצוניים של ירידה משמעותית וחשב לירידה פתלוגית.
עקב חוסר פעילות גופנית, שכיבה ממושכת עקב ניתוחים או מחלות יכול לתת למטופל הרגשה של עייפות וחולשה מוגברת.
כל עוד לא נחצה הקו אדום בירידה במסת השריר עם ההזדקנות, או כל עוד לא נחשף הגוף לפגיעה חמורה (למשל דלקת ריאות שגורמת גם לחוסר פעילות) ניתן להמשיך במסלול החיים הרגיל ולא להיות מושפע ממנה.
יש זקנים שאצלם דלדול השריר הולך וגדל בצורה מהירה מסיבה זו או אחרת, ולתופעה זאת קוראים סרקופניה (דלדול שרירים).
שכיחות סרקופניה היא 30% בקרב אנשים מעל גיל 60.
המשמעות היא שפעילות השריר מופרעת באופן קשה וקיימת חולשה, עייפות, חוסר יכולת לנוע, ירידת תפקוד וירידת סבילות לחום ולקור.
גם התהליכים המטבוליים כמו פירוק סוכר וספיגת נויטרנתים מופרעים, ועלולה להופיע תנגודת לאינסולין (Insulin Resistance), שתורמת לפגיעה בלב ובכלי הדם והופעת סוכרת בהמשך.
הסרקופניה היא אחד המרכיבים העיקריים בתסמונת התשישות, החשובה מכל התסמונות הגריאטריות.
הסרקופניה תורמת לתוצאות רעות כמו תמותה ותחלואה והחשוב מכל, ירידה תפקודית.