כל מה שרצית לדעת על נמר השלג:
נמר השלג (שם מדעי: Panthera uncia) הוא מין במשפחת החתוליים, אחד מבעלי החיים המסתוריים, החמקניים והנדירים ביותר בעולם – צייד בלתי נראה, המכונה בפי התושבים המקומיים המתגוררים בשטח תפוצתו "רוח הרפאים של ההרים".
נמר השלג נפוץ רק באזורים הרריים מסוימים באסיה, בעיקר במרכזה, בשטחים הנמצאים בגובה רב, לרוב בגבהים שבין 2,700–6,100 מטרים.
מבנהו מותאם באופן מיטבי לבית גידול מושלג ומוכה רוחות.
פרוותו עבה וארוכה (כ-12 ס"מ בבטנו), ומעוטרת בנקודות ובחברבורות המאפשרות לו הסוואה טובה בנוף ההררי המושלג.
גודלן הקטן של אוזניו מסייע לו בשמירת חום גופו, וחלל אפו הרחב תורם לחימום האוויר הקר בטרם הוא מגיע לריאותיו.
הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה וביכולת קפיצה המגיעה למרחק של כ-15 מטרים, שמקורן בשרירי חזהו וברגליו השריריות הנתמכות בכפות חזקות וגדולות המשמשות כ"נעלי שלג".
זנבו משמש לאיזון (ואף כמעין צעיף כאשר הוא סובל מקור).
בדומה לרוב חתולי הפרא, גם נמר השלג נתון בסכנת הכחדה שלה אחראי האדם, הצד אותו בשל פרוותו הנחשקת, בשל איבריו המשמשים למרקחות רפואיות ובשל הנזק הכלכלי הרב שהוא גורם כתוצאה מציד חיות משק.
האדם גם מצמצם את שטחי מחייתו, באמצעות התיישבות וכרייה.
בשל הקושי בהשגת מידע מדויק על גודל אוכלוסיית נמרי השלג, מתבססים החוקרים על אומדן בלבד, שעל פיו מספר הנמרים מוערך בכ-4,000–7,000 פרטים.
על פי הערכות של איגוד השימור העולמי (IUCN), הידלדלה אוכלוסיית נמרי השלג החל משנת 1992 ועד 2008 בכ-20 אחוזים.
הם מתקשים למצוא בני זוג ולהתרבות, כתוצאה מפיצול האוכלוסייה שנגרם מתפוצת האדם, ממלחמות ומתנאי שטח קשים.
בשל אופיו המסתגר, נדירותו ותנאי השטח ומזג האוויר הקשים בבית גידולו, לא ניתן להתחקות אחריו ולחקור את אורח חייו בטבע בקלות.
עם זאת, מספר ארגוני שימור הפועלים להצלתו בטבע, מקיימים שיתוף פעולה בינלאומי עם ממשלות וקהילות לשימורו וכדי להעמיק ולהעשיר את הידע עליו.
אוכלוסיית נמרי השלג הנמצאת בשבי מהווה מקור מידע עיקרי עבור החוקרים.