כל מה שרצית לדעת על נקניקייה בלחמנייה:
נקניקייה בלחמנייה היא מאכל רחוב הנמכר לרוב במזנונים ודוכני מזון מהיר.
את הנקניקייה בלחמנייה מכינים מנקניקייה מעושנת המוכנסת לתוך לחמנייה טרייה.
לרוב מוסיפים לנקניקייה בלחמנייה תוספות ורטבים פופולריים, כגון: קטשופ, חרדל, מיונז, בצל מטוגן, חמוצים, כרוב כבוש ועוד.
את הנקניקייה בלחמנייה נהוג להכין בסמוך לזמן האכילה ולאכול אותה בעודה חמה.
המאכל מזוהה לעתים קרובות עם התרבות האמריקנית, ומהווה אחד הסממנים שלה, שם הוא נקרא "הוֹט דוֹג" (Hot dog; בתרגום מילולי: "כלב חם").
נראה כי מקור המונח הוא במיתוס היתולי מסוף המאה ה-19, לפיו מקור הנקניקיה הזולה הוא בבשר כלבים.
קיימות מספר גרסאות לגבי מוצאו של המאכל ושמו המקורי.
על פי גרסה אחת, מקור המאכל הוא בפרנקפורט שבגרמניה, שם הוא נקרא "פרנקפורטר" (Frankfurter) או בקיצור "פרנק".
נקניקיות העשויות מבשר חזיר היו מוגשות בלחמנייה לאורחים באירועי הכתרה של מלכים בגרמניה כבר במאה ה-13.
על פי גרסה אחרת, מקור המאכל הוא בווינה שבאוסטריה, שם הוא נקרא "וִינֶר" (Wiener) או "ויני", כפי שהגרמנים ביטאו את שם העיר; בווינה נהגו להגיש נקניקיות עשויות משילוב של בשר בקר ובשר חזיר.
לגבי הגעת המאכל לארצות הברית, יש הטוענים כי המהגר הגרמני צ'ארלס פלטמן הביא עִמו ב-1867 את רעיון הנקניקיה בלחמנייה לקוני איילנד, מוצר שהתאים לממדיה הקטנים של עגלת המכירה שלו ברחובות; גרסה אחרת מייחסת את הרעיון לאשתו של הגרמני אנטון פויכטוואנגר (Feuchtwanger), שמכר נקניקיות ברחובות סנט לואיס ואנשים נהגו לקחת לו את הכפפות כדי שלא ייכוו בידיהם כשהגיש להם את הנקניקיה החמה, ולפיכך החל להניח אותה בלחמנייה.
פויכטוואנגר החל למכור אותן לראשונה באירועים המוניים בתערוכה העולמית של שיקגו (1893) או של סנט לואיס (1904).
בתחילת המאה ה-20 הפך ממכר הנקניקיות בלחמניות לנפוץ ביותר ברחובות ובאירועים המוניים כגון תחרויות ספורט גדולות וירידים.