כל מה שרצית לדעת על נרקיס מצוי:
נרקיס מצוי (שם מדעי: Narcissus tazetta) הוא גאופיט בעל בצל, הנפוץ ברחבי האזור הים-תיכוני של ישראל, ותפוצתו מגיעה עד צפון הנגב.
הצמח פורח בסתיו ובחורף.
הפרחים בעלי 6 עלי כותרת לבנים, ועטרה צהובה-כתומה; הם מפיצים ריח מתוק חזק.
כל צמח מוציא 3 עד 15 עמודי תפרחת, בכל תפרחת 3 עד 5 פרחים.
העלים המופיעים עם הפרחים או לפניהם.
לנרקיס אין שושנת עלים כמו לצמחי בצל רבים אחרים ובמקום זאת העלים מסודרים בשני טורים נגדיים ומקבילים.
החוקר אמוץ דפני גילה, שבישראל קיימים שני אקוטיפים שונים של נרקיס מצוי.
האקוטיפים נבדלים זה מזה בבתי הגידול, בגדלי האוכלוסיות, בעונות הפריחה, בזוויות הנטייה של הפרחים, במספר הפרחים לצמח, בשיעורי הרבייה הוגטטיבית, ובחברות המאביקים.
אקוטיפ אחד גדל בכיסי סלע בהרים, פורח בחודשים אוקטובר עד דצמבר, ומואבק על ידי זבובי רחף ודבורים.
האקוטיפ השני גדל בקרקעות כבדות בעמקים, פורח בחודשים ינואר-פברואר, ומואבק על ידי רפרפים.
נראה שעל האקוטיפ הזה כתב לוין קיפניס את סִפורו הידוע "נרקיס מלך הביצה".
אוכלוסיות הנרקיס המצוי מתאפיינות בדימורפיזם של אורך עמוד העלי, בדומה לצמחים דיסטיליים; ברוב האוכלוסיות קיימים פרטים שפרחיהם בעלי עמוד עלי ארוך, לצד פרטים שפרחיהם בעלי עמוד עלי קצר.
עם זאת, בניגוד לצמחים דיסטיליים, אין הבדל באורך האבקנים בין שני טיפוסי הצמחים, וגם תיתכן הפריה בין פרטים מאותו טיפוס.
באקוטיפ ההר נפוצים יותר פרטים בעלי עמוד עלי קצר, בעוד שבאקוטיפ הביצה נפוצים יותר פרטים בעלי עמוד עלי ארוך.
הבדל זה נובע ככל הנראה מההבדל בחברות המאביקים, כאשר נדירותם של מאביקים ארוכי-לשון באוכלוסיות ההר, הביאה לדחיקתו של הטיפוס בעל עמוד העלי הקצר מאוכלוסיות אלו.