כל מה שרצית לדעת על סאקוקו:
סאקוקו (ביפנית: 鎖国 – ארץ נעולה) הייתה מדיניות בדלנית יפנית בתקופת אדו, שלפיה אף זר לא הורשה להיכנס ליפן ואף יפני לא הורשה לצאת ממנה, תחת איום בעונש מוות.
מדיניות זו כוננה על ידי שוגונות טוקוגאווה בראשות טוקוגאווה איאמיצו בשורה של צווים והחלטות מהשנים 1633–1639 ונשארה בתוקף עד שנת 1853 עם הגעתן של הספינות השחורות של קומודור מת'יו פרי ופתיחתה של יפן למסחר עם המערב.
עד לרסטורציית מייג'י בשנת 1868 היה זה עדיין בלתי חוקי לעזוב את יפן.
אולם, תחת מדיניות סאקוקו לא הייתה יפן מבודדת לחלוטין וכן היו לה קשרי מסחר עם מדינות ספורות.
נקודת הממשק היחידה שהותרה עם אירופה הייתה עם הולנד באי דג'ימה במרחב נגסאקי, שם הוקמה תחנת מסחר הולנדית.
המסחר עם סין גם כן התקיים דרך נגסאקי, בעוד שהמסחר עם קוריאה הוגבל למרחב צושימה.
המסחר עם בני איינו התקיים במרחב מצומאה בהוקאידו, והמסחר עם ממלכת ריוקיו התקיים במרחב סצומה.
מלבד קשרים אלה באזורי הפריפריה, שלחו מדינות הסחר עם יפן גם ספינות בצורה סדירה לאדו, מושב השוגונות.