כל מה שרצית לדעת על סבכי חורש:
סבכי חורש, (שם מדעי: Sylvia hortensis) היא ציפור שיר קטנה מסוג סבכי במשפחת הסבכיים.
בית גידולו בעיקר באגן הים התיכון דרך טורקיה, קווקז ועד מרכז אסיה.
זו ציפור נודדת החורפת באפריקה שמדרום לסהרה.
מבקרת נדירה בצפון ובצפון-מערב אירופה.
סבכי חורש, במרכזבישראל עוברת אורח מצויה בכל חלקי הארץ, ודוגרת קיץ מצויה בהרי הצפון.
זהו סבכי גדול ומגושם יחסית, אורכו 15–16 ס"מ, גדול במעט מהסבכי שחור כיפה, ולמעשה אחד המינים הגדולים מהסוג סבכי.
גבו של הזכר הבוגר אפור חלק, וגחונו בצבע לבנבן עד אפרפר.
המקור ארוך ומחודד ורגליו שחורות.
לזכר יש ראש אפור כהה, מסכת עיניים שחורה, קשתית העין לבנה וגרון לבן.
לנקבות ולצעירים יש ראש חיוור יותר, וצבע הגחון צהוב בהיר, לגבם האפור יש במקצת גוון חום.
שירתם היא מחרוזת סלסולים של לירו-לירו (liroo-liroo) וקריאה קולנית.
מעופם ושירתם דומה לקיכליציפור שיר קטנה זו מצויה בסביבת חורש עצים נשירים.
הם יבנו קן בשיח או בעץ והנקבה תטיל 4–6 ביצים.
כרוב הסבכיים, זו ציפור הניזונה בעיקר מחרקים, ומעט פירות.
שמה באיטליה הוא beccafico (מלקט התאנים) מאחר שעל פי האמונה הרווחת שם הם מאביסים את עצמם בתאנים בתקופת הריבוי.
ציפורים מסוגם נחשבות למעדן באזורים אלו, ורבות ניצודות במלכודות.
שני תתי-המין התקבלו על ידי החוקרים ללא חילוקי דעות, אולם לאחרונה מתחזקת הסברה כי מדובר במינים נפרדים:סבכי חורש מערבי, Sylvia hortensis hortensis – דרום מערב אירופה, מגרב, מזרחית לים האדריאטי ולמפרץ סידרה.
בחלקים התחתונים של גוף הזכר צבעם ורדרד, ואצל הנקבה בגוון חלודה.
סבכי חורש מזרחי, Sylvia hortensis crassirostris – כולל גם את S.
h.
balchanica וכפי הנראה גם את S.
h.
jerdoni.
משתרע לרוחב חבל הבלקן, דרך טורקיה, קווקז וההסביבה ועד מרכז אסיה.
המקור ארוך וחזק יותר מהממוצע.
מעטה אדמדם בחלק התחתון, היוצר חלוקה רכה בין הבטן הלבנה לצידי הגוף האפורים.
השירה עשירה יותר ומתקרבת לזמיר בגיוונה.
תת- המין הזה, S.
h.
crassirostris, נמצא בישראל.
סבכי חורש קרוב ביותר משפחתית, ככל הנראה, לסבכי שיטים, וגם למינים Sylvia lugens ו- Sylvia buryi.
יחד עם סבכי טוחנים הם יוצרים קבוצת קלד (קבוצת בעלי-חיים המסווגים בקבוצות על יסוד תכונות משותפות המעידות על מוצא משותף) של סבכי טיפוסי.
במבט ראשון מינים אלו אינם נראים דומים, אולם לכולם הצבע הלבן שולט בגרון, הם חסרים את הטלאים האדמדמים על הכנפיים, ובדרך כלל יש להם צידי ראש כהים.
לפי הערכות האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, IUCN, אוכלוסיית סבכי חורש במדינות האיחוד האירופי מונה כ 110,000–290,000 זוגות, והאוכלוסייה במגמת ירידה של כ- 30% בין השנים 1970 ל- 1990.
נלקח מויקיפדיה