סובא


כל מה שרצית לדעת על סובא:
סֿוּבָּא (בערבית: صوبا) היה כפר ערבי בראש הר צובה ממערב לירושלים.
סובא יושב לראשונה בתקופה הפרסית וההלניסטית.
בכפר בנו הצלבנים לפני שנת 1169 מצודה אשר נקראה בלמונט.
בתי הכפר הראשונים נמצאו בתוך חומות המבצר.
תושבי הכפר התפרנסו בעיקר מגידול דגנים ופירות.
בשנת 1834 במרד הפלחים שימשו הכפר והמצודה כמעוז של תושבי אבו גוש נגד המצרים, כתוצאה מכך נהרסו הכפר והמצודה על ידי איברהים פאשה.
‏בתקופת המנדט הבריטי הכפר השתייך לנפת ירושלים.
לפי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בסובא (יחד עם דיר-עמאר, כיום שוכן במקומו בית חולים איתנים) 434 תושבים ו-100 בתים נושבים.
‏ על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 בארץ ישראל, שטח הכפר הוערך ב-4,102 דונם עות'מאני]], מתוכם 15 דונם בבעלות יהודית ו-5 דונם שטחים ציבוריים.
מספר התושבים הוערך ב-620.
‏מצודה קטנה בתחומי הכפר שימשה לשמירת הדרך לירושלים.
במלחמת העצמאות שימש הכפר כבסיס לוחמים כנגד היישובים היהודים.
‏ הכפר שימש (בדומה לכפר אל-קסטל ששכן בקסטל הסמוכה) בסיס לכוחות הערבים שניסו לחסום את הדרך שהובילה לירושלים.
ההגנה תקפה את הכפר שלוש פעמים אך לא הצליחה לכבשו.
‏ לבסוף נכבש הכפר בלילה שבין 12 ל-13 ביולי 1948, על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני‏ ותושביו ברחו או גורשו ממנו.
‏על אדמות הכפר נבנה יישוב יהודי ששמו שונה לאחר מכן לצובא.
רבים מבתי הכפר עומדים עדיין ללא גגות.
בית הקברות של הכפר נמצא למרגלות ההר וביצורים שנחפרו על ידי ההגנה נראים בצדו הצפון-מזרחי של ההר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לסובא:
הרי ירושלים: יישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות