כל מה שרצית לדעת על סולם (כתב עת):
סולם (סֻלָּ‏‏ם) היה ביטאון שהוציא לאור ישראל אלדד, מראשי לח"י, לאחר קום מדינת ישראל, בין השנים 1949–1963.
פרט לאלדד כתבו בביטאון גם פובליציסטים המקורבים לדעותיו של אלדד, כיהושע ייבין, מרדכי שלו וגאולה כהן.
מו"ל סולם היה ראובן גרינברג‏.
עם הכרזת העצמאות במאי 1948 הצטרפו אנשי לח"י אל כוחות צה"ל, ורק בירושלים הוסיפו לפעול כארגון נפרד.
ב-17 בספטמבר 1948 נרצח בירושלים המתווך מטעם האו"ם הרוזן ברנאדוט על ידי מתנקשים חברי לח"י.
בעקבות ההתנקשות הכריזה הממשלה הזמנית על לח"י כעל ארגון טרור.
הארגון פוזר, רבים מחבריו נאסרו וראשי הלח"י נידונו למאסר (אך שוחררו מאוחר יותר בחנינה כללית).
רבים מאנשי הלח"י הצטרפו לתנועת החרות, אחרים, כנתן ילין-מור, עמוס קינן ובועז עברון פנו שמאלה, יצחק שמיר בחר בפעילות ממלכתית במסגרת המוסד.
ישראל אלדד, מראשי הלח"י, בחר בפעילות חוץ מפלגתית ובמאי 1949 החל להוציא לאור את "סולם", לאחר שהיה מעורב בפעילות כתבי עת דומים שנסגרו כ"מברק" ו"החזית".
כתב העת הוגדר כ"ביטאון למחשבת מלכות ישראל".
בעיתון התפרסמו ידיעות, מאמרים, קריקטורות ואף יצירות ספרותיות.
כל גיליון נפתח בציטוט ממקור עברי המקורב לדעותיו של אלדד, ולאחריו שיר של אורי צבי גרינברג.
‏‏‏מלכות ישראל בעיני אלדד הייתה מדינה יהודית המשתרעת מן "היאור ועד הפרת".
גם כאשר תנועת החירות זנחה בהדרגה את הדרישה לסיפוח הגדה המזרחית של הירדן, היא ממלכת ירדן למדינת ישראל, המשיך אלדד בביטאונו לדבוק ברעיון המקסימליסטי של גבולות ההבטחה, כלשונו "חזון המלכות", או "חזון המרחב והאדנות".
עם זאת, לעתים נקט העיתון, בשנותיו הראשונות, בקו פרו-סובייטי.
בעיני אלדד מה שעיכב את מימוש החזון היה מה שהוא כינה "שלטון מפא"י".
איבתו למפא"י ולדוד בן-גוריון הייתה עזה והוא בחר לכנותה בכינויים בוטים כגון סנבלטים.
איבה עזה רחש הביטאון לערביי ישראל והוא לא ברר במלים וכינה אותם מעל דפי סולם בגיליון של תמוז תש"ט (יוני 1950) כ:"בני נבלוס, שוכבי-את-אתונותיהם" ו"ההמון המזוין באגרופיו ובסרחונו ובקללותיו ובתאוות-בשרים מזרחית".
מושא אחר לשנאת סולם הייתה גרמניה.
סולם קרא, בגיליון חשוון תש"י (נובמבר 1949) לנקמה בגרמנים.
במילותיו:"נאמר בפשטות: היינו רואים בזה צדק מוחלט ובינה אנושית עמוקה אילו נערך טבח טוטאלי על העם הגרמני.
ללא כל היסוסים".
סולם חיבר את שני מושאי השנאה בכפיפה אחת באומרו בהמשך:"גרמנים וערבים מסתובבים על אדמתנו, בקרבת גופנו אשר את דמו הם שתו.
.
.
בחסותם של יהודים רקובי-הבינה וחסרי-מצפון של אמת וחסרי רגש צדק של אמת.
כי המצפון והצדק האמתיים תובעים בשם העבר ובשם העתיד: שלא ידרוך גרמני ולא ידרוך ערבי על אדמת ישראל".
באמצע שנות החמישים כאשר התנהל משפט קסטנר בחר סולם כמושא חדש לזעמו את ראש הממשלה משה שרת, אשר ההגנה במשפט ייחסה לו ולהנהגת היישוב את הפקרת יהדות הונגריה לידי הנאצים.
בגיליון טבת תשט"ז (ינואר 1957), עוד לפני הירצחו של קסטנר, נכתב מאמר הנושא את הכותרת "לא יקום דבר שרת.
יקום דבר מנין בחורים", ובו הדברים הבאים:מי יודע אולי כבר התאסף בשעה בשעה שנכתבות שורות אלה מנין בחורים ישראלים, שהחליטו לשים קץ לאותה הידרדרות שאנו מידרדרים בה שבע שנים תמימות ותהום הכליון קרבה יותר ויותר.
מנין בחורים ראשונים ותו לא, אך בעלי שכל ובעלי אומץ.
.
.
התאספו ויאמרו קצרות "לא יקום ולא יהיה".
.
.
האמנם לא ימצא שוב מנין בחורים אשר כאלה, יפים וטהורים ובעלי שכל פשוט ובריא וחופשיים באדמת המולדת הזאת.
שאינם רוצים ללכת אחרי אלה המובילים אותם לאושביץ.
מעל סולם יעקב זה היונק מדם לוחמי חירות ישראל אני אומר לכם – אם ישכם אי שם מנין בחורי קודש שכאלה – אמרו דברכם והוא יקום.
כשהועמדו לדין אנשי מחתרת מלכות ישראל ורוצחיו של ישראל קסטנר, העלתה התביעה במשפטיהם את הטענה כי הושפעו מהכתוב בסולם.
סולם המשיך להופיע עד לשנת 1963.
העיתון הונצח בבול שיצא על ידי דואר ישראל בשנת 2002.
על פני הבול מופיע דיוקנו של אלדד, ובשובל מופיעה כותרת העיתון – "סֻלָּ‏‏ם למחשבת מלכות ישראל".
‏‏‏
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לסולם (כתב עת):
•עיתונות עברית