כל מה שרצית לדעת על סוסיא (כפר פלסטיני):
סוסיא או ח'ירבת סוסיא הוא כפר פלסטיני בדרום הר חברון, סמוך ליטא.
במאה ה-19 היה במקום יישוב עונתי, שהיה מאוכלס על ידי תושבי יטא, שניצלו את אדמותיו הפוריות, לעיבוד חקלאי וכרי מרעה, תוך ניצול המערות הטבעיות בקרבתו למגורים זמניים עד האביב.
מקום היישוב העונתי בשטח C, בדרום הר חברון בסמוך להתנחלות סוסיא.
החירבה ששימשה את היישוב העונתי היו השרידים של יישוב יהודי עתיק שפרח במקום בתקופה הביזנטית.
[דרושה הבהרה]
כיום מכונה לעתים היישוב בעיתונות ובבלוגים השונים 'סוסיא הפלסטינית'.
מקורו של השם סוסיא הוא ככל הנראה בישוב היהודי העתיק שהיה במקום בין המאה ה-3 ל-9 לספירה.
בסקר הכפרים שנערך על ידי ממשלת המנדט הבריטי בשנת 1945, אין אזכור לשם סוסיא בנפת חברון.
יעקב חבקוק בספרו חיים במערות הר חברון כותב בטקסט לתמונה של שרידי התאר הקדום ח'רבת סוסיא: " רועים ופלאחים פוקדים את הח'ירבה עם גשם ראשון, ומשתכנים במערות שבמקום עד האביב".
תושבי הכפר הם חלק מיושבי המערות של דרום הר חברון, היושבים באזור הר חברון לפחות מאז שנות השלושים של המאה ה-19, ביישובים שהיו בחלקם הגדול עונתיים לתקופת החורף.
חלק מתושבי הכפר חי גם היום במערות שבאזור בעוד אחרים שוכנים במבנים שונים.
תושבי המקום מנהלים מאבק לקידום תוכנית מתאר וקבלת אישורי בנייה לבתים שנבנו.
מרבית תושבי הכפר עוסקים בחקלאות.
מאז שנות השמונים, עם התחלת החפירות הארכאולוגיות באזור, נמצאים תושבי הכפר במאבקים משפטיים על זכותם לשבת במקום, לשמר ולהקים מבנים, למקורות מים ולעבד את אדמותיהם.
חלק מן המשפחות המקוריות נאלצו לעזוב את הכפר, ונכון ל-2004 יושבים בו כ-300 איש, חלקם בני המשפחות הוותיקות וצאצאיהם.
לדברי תנועת רגבים, לכל תושבי הכפר יש גם בתים בכפרים הסמוכים.
הסרט "הטורבינה האנושית" ששודר לראשונה בערוץ 8 עוסק בקושי של המתיישבים לשרוד תחת האילוצים הקשים.
הסרט הישראלי הדוקומנטרי "סוסיא", המספר על ביקורם של אב פלסטיני ובנו, בכפר שנאלץ האב לנטוש לפני כ-50 שנה [דרושה הבהרה], התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין.
בשנת 2010 נפתח בכפר מרכז יצירה ולמידה, שמטרתו לחזק את הכפר כקהילה ולשפר את הקשרים בין פלסטינים, ישראלים ותיירים המבקרים בו מחו"ל.
מאחורי הקמת המרכז עומד חזון שעיקרו לאפשר במת יצירה לתושבים, על מנת לפתח יצירתיות והתמודדות עם שלטונה של מדינת ישראל בשטח (שבעבר היה בשליטת ירדן), ועם בעיות חברתיות מקומיות.
המרכז מקיים סדנאות אמנות, שיעורי ריקוד דבקה, שיעורים ללימוד השפה העברית, שיעורים ללימוד השפה הערבית, המשלבים, כחלק בלתי נפרד מהלימוד עצמו, גם אירוח אצל כמה ממשפחות הכפר.
בכתבה מאת עמיחי אתאלי נכתב:
אלה שיחליטו להגיע לכפר יאלצו להתרגל לתנאים איתם מתמודדים התושבים המקומיים: בתי המגורים הם לא יותר מאוהלים וסוכות, במבנים אין חשמל והמים נשאבים מבארות.
היוזמה הייחודית היא חלק מניסיון של תושבי הכפר להעלות את המודעות למצבם ולעודד את השימוש בשפתם.
"כל אחד שמגיע אלינו פשוט חי איתנו וככה לומד הכי טוב את השפה", אומר עאבד, ממנהלי מרכז סוסיא ללימוד ערבית