כל מה שרצית לדעת על סופיה גצובה:
סופיה (סוניה) גֶצוֹבָה (ו' בתשרי תרל"ג, 1872 – י"ב בתמוז תש"ו, 1946) הייתה רופאה פתולוגית ילידת רוסיה.
למדה רפואה באוניברסיטת ברן, הוסמכה לרפואה בשנת 1904 והשתלמה במכון פסטר בפריז.
עבדה כפתולוגית ושימשה רופאה באוניברסיטת ברן.
נושא עבודת הדוקטור שלה היה 'בלוטת המגן של הקראטנים והאידיוטים'.
בעת המחקר גילתה תאים מיוחדים מפוזרים בין התאים התירואידים, והם נקראו על שמה.
בנוסף חקרה את חוט השדרה של חולי פלצת (טטנוס) שקיבלו ריפוי בגופרת מגנזיום, תרבית רקמה, שחפת ניסויית ואבעבועות רוח.
בשנת 1912 קיבלה את התואר דוצנט (מרצה בכירה) לאנטומיה פתולוגית.
בשנת 1925 עלתה לארץ ישראל, והייתה בין הרופאים הפתולוגים הראשונים בארץ.
החל משנת 1926 שימשה כפרופסור ועמדה בראש המכון לאנטומיה פתולוגית במרכז רפואי הדסה, אותו הרחיבה ופיתחה במשך 14 שנה.
בנוסף ייסדה מוזיאון רפואי בהדסה.
בישראל עסקה בעיקר בנתיחת גופות, כשהייתה נוסעת לבדה בכל הארץ, ביום ובלילה בתנאים קשים ובאמצעים דלים.
גצובה הייתה מרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, כשבשנת 1940 העניקה לה האוניברסיטה באופן רטרואקטיבי עם פרישתה את המינוי פרופסור אמריטה.
גצובה הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופסור בארץ ישראל.
בין השנים 1898–1903 הייתה גצובה ארוסתו הראשונה של חיים ויצמן.
גצובה הייתה פעילה בסיעת הפרקציה הדמוקרטית והשתתפה כצירה בקונגרסים הציוניים הראשונים.