כל מה שרצית לדעת על סטרוקטורליזם:
סטרוקטורליזם היא גישה בת המאה העשרים, שלפיה תופעות רבות אינן מתרחשות במבודד, כי אם נובעות ממבנה (structure) שלם.
הסטרוקטורליסטים, בכל תחום ידע, מנסים לתפוס ולתאר מבנה זה ואת השינויים שיכולים להתחולל בו, על-מנת להרחיב את תחום הידע או לנתח אותו מבחוץ.
לפי הגישה הסטרוקטורליסטית, התרבות היא מערכת של סימנים שמאורגנים כמבנה בעל ניגודים בינאריים, דיכוטומיים, שמשקפים את טבעה האוניברסלי של החשיבה האנושית.
הסימנים מאורגנים בצורה של מבנה – בעל קצוות חדים בין קטגוריות.
יצירה של ניגודים, שקיימים (כביכול) בטבע שלנו.
נקודת המוצא: נטיית בני האדם להסביר לעצמם את המציאות סביבם.
דימוי מרכזי של הגישה: לא האורגניזם אלא הדימוי של שפה.
תרבות, חברה אנושית ומערכות של יחסים אנושיים – מערכת קודים מסוימת בה אנשים מתקשרים עם עצמם וסביבתם.
מטרה: פענוח הדקדוק הפנימי של החברה האנושית.
קלוד לוי שטראוס – דיבר על "לא מודע קולקטיבי": מערכת של חשיבה שנמצאת מאחורי ההתנהגויות שלנו.
הנחה: כשאנחנו מסתכלים על חברה אנושית ועל ייצוגיה יש מתחת לפני השטח חשיבה אנושית הבאה לידי ביטוי.
סמל – משמעות הסמל נולדת מתוך ניגודו בסמלים אחרים.
התנהגות חברתית ותרבות מהווה ייצוג לחשיבה האנושית – דרך ניגודים.
יש דגש על הסמל ועל הסמלים המנוגדים לו.
לוי שטראוס מתחיל מביקורות על הגישות הפונקציונאליסטיות.
מפענח יחסי שארות כצורה של תקשורת.
עובד על חקר המיתוס – נושא זנוח בפונקציונליזם.
חוקר מיון – מיון פרימיטיבי – האופן בו קבוצות "פרימיטיביות" ממיינות צמחים ובעלי חיים כצורה של חשיבה מדעית.
איך אנחנו מתייחסים לאני ולאחר מבחינת הרציונליות? איך "החזירו" התאורטיקנים את הרציונליות לחברות השבטיות? סטרוקטורליזם – כל בני האדם, מערכות חשיבתם זהות הן.
הפירוש של השפה – קשור בעיקר למבנה.
בקולנוע ובתורת הספרות המונח לרוב מתייחס לזרם המחשבה, שיצא מבלשנות מודרנית, שלרוב מזוהה עם פרדינן דה סוסיר.
הכללתם של מודלים בלשניים על ידי האנתרופולוג הצרפתי קלוד לוי-שטראוס עודדה אחרים ליישם את גירסתם הם לרעיונות סטרוקטורליסטים על מגוון נושאים רחב.
כך, גישתו של לוי-שטראוס השפיעה השפעה מכרעת על התפתחות מדעי החברה מ-1960 והלאה.
כבכל תנועה תרבותית, גם לסטרוקטורליזם היו יותר משני מקורות השפעה.
בלשנים נוספים, מלבד דה סוסיר, תרמו להתפתחות זרם זה.
אחד מהם הוא רומאן יעקובסון, שעבד על בעיות ספרותיות באופן קרוב, הרבה לפני שהסטרוקטורליזם הפך לגישה מרכזית.
עם זאת, לוי-שטראוס הוא מייצג מובהק של הגישה הסטרוקטורליסטית.
בעל ידע בפילוסופיה ובמדעי החברה, הוא הציג את דיעותיו באופן מתודי.
כמו כן, דמויות מובילות אחרות בסטרוקטורליזם כתבו מחקרים רבים, בהם ניכרו השפעות נוספות.
רולאן בארת ומישל פוקו כונו הן סטורוקטורליסטים והן פוסט סטרוקטורליסטים.
מטרתו המרכזית של לואי אלתוסר הייתה להרחיב ולעדן תאוריות מרקסיסטיות.
באמריקה, עבודתו של לאונרד בלומפילד, שהושפע על ידי דה סוסיר, ייצגה אופי ספציפי יותר של סטרוקטורליזם, שעתה מוערך כמגביל מדי.
בשנות החמישים, נועם חומסקי ביקר בחריפות אספקטים רבים של הסטרוקטורליזם, אולם בו בזמן תרם לזרם זה תרומות נכבדות.