כל מה שרצית לדעת על סימפוניית תהילים:
סימפוניית תהילים (1930) היא יצירה מן התקופה הנאו-קלאסית של איגור סטרווינסקי.
מקור היצירה בהזמנה של סרגיי קוסביצקי לחגיגות היובל של התזמורת הסימפונית של בוסטון.
"זו איננה סימפוניה שבה אני כולל מזמורי תהילים לשירה.
להיפך, זאת שירת מזמורי תהילים שאני מעצב לסימפוניה" .
.
.
איגור סטרווינסקי.
`It is not a symphony in which I have included Psalms to be sung.
On the contrary, it is the singing of the Psalms that I am symphonizing.
' — Igor Stravinsky
שלושת פרקי היצירה מנוגנים ברצף, ללא הפסקה.
הטקסט הוא התרגום הלטיני של מזמורי תהילים ל"ט, פסוקים י"ג-י"ד (פרק ראשון, פרלוד), מ', פסוקים ב'-ד' (פרק שני, פוגה), וק"נ בשלמותו (פרק שלישי, אלגרו סימפוני).
בפרטיטורה, בגרסה חדשה משנת 1948 בהוצאת בוזי והוקס, מצוין הטקסט כלקוח ממזמורים ל"ח ו-ל"ט, בהתאם לחלוקת הפרקים בתרגום השבעים, השונה מהחלוקה לפי המסורת היהודית וחלק מהגרסאות הנוצריות.
מבחינה סגנונית זו יצירה המשקפת במידה רבה גישה נאו-קלאסית למוזיקת קודש.
הפרק השלישי, אם כי הוא כולל אינטרלודים כליים פוליטונאליים, עושה שימוש נרחב בקדנצות בתפקידים הקוליים, בעיקר בסיום היצירה.
בנוסף לגישה הנאו-קלסיציסטית, ישנם מוטיבים רבים של ארכאיות ביצירה, סגנון כתיבה שהיה אהוב מאוד על סטרווינסקי.
שימוש במוזיקה כמעט פגאנית, כאשר המרכיב החשוב בהּ הוא המקצב והכלים הבולטים בהּ הם כלי ההקשה.