כל מה שרצית לדעת על סמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטדט:
סמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטדט (בגרמנית: Internationale Ferienkurse für Neue Musik, Darmstadt החל בשנת 1946 ביוזמתו של ווֹלפגנג שְטֵיינֵקֶה (Wolfgang Steinecke) והתקיים מדי שנה עד 1970 ולאחר זאת מדי שנתיים.
הסמינר עוסק בהוראת הלחנה ופרשנות וכולל ביצועי בכורה של יצירות חדשות.
אחרי מות שטיינקה, בשנת 1961, עבר ניהול הקורסים לידי ארנסט תומאס (1962-81), פרידריך הומל (1981-94), סולף שאפר (1995 – 2009) ותומאס שאפר (2009- ).
הודות לקורסים אלה, דרמשטדט הינה כיום מרכז ראשי למוזיקה מודרנית, בעיקר למלחינים גרמנים.
קרלהיינץ שטוקהאוזן
לוצ'אנו בריו
מרצים רבים ידועי-שם הופיעו בדרמשטדט, בהם תאודור אדורנו, מילטון בביט, לוצ'אנו בריו, פייר בולז, ג'ון קייג', כריסטוף קאסקל, מורטון פלדמן, וולפגנג פורטנר, סברינו גאצלוני, אלואיס הבה, האנס ורנר הנצה, הרמן הייס, רודולף קוליש, אלואיס קונטרסקי, ארנסט קרנק, רנה לייבוביץ, ג'ורג' ליגטי, ברונו מאדרנה, אוליביה מסייאן, לואיג'י נונו, זיגפריד פאלם, אנרי פוסר, היינץ רהפוס, וולפגנג ריהם, הרמן שרכן, אדוארד שטוירמן, קרלהיינץ שטוקהאוזן, דייוויד טיודור, אדגר וארז, פרידריך וילדגאנס ויאניס קסנאקיס (תומאס ושליצר 2001).
בשנות ה-50' המאוחרות וראשית שנות ה-60' של המאה ה-20 הייתה אווירת הקורסים טעונה בחוסר עניין מודגש מצד כמה מחסידיו הקנאים בכל מוזיקה שלא עלתה בקנה אחת עם השקפותיו המודרניות ללא פשרה של פייר בולז – "השיעבוד למפלגה" של "אורתודוקסיית הקליקה" ה"כיתתית", במילים של ד"ר קורט הונולקה, שנכתבו בשנת 1962, במאמץ "לשכנע את הציבור, שהמוזיקה המתקדמת ביותר של ימינו הייתה לא יותר משיגיון שבישלה חבורת קושרים תועת-דרך, שאסרה מלחמה על מוזיקה אמיתית" (בהמר 1987, 43).
מצב זה הביא לשימוש בביטוי אסכולת דרמשטדט (שטבע במקור לואיג'י נונו בשנת 1957 (1975, 30) כדי לתאר את המוזיקה הסריאלית שכתבו אז הוא עצמו ומלחינים אחרים כמו בולז, מאדרנה, שטוקהאוזן, בריו ופוסר כמונח של שינוי לרעה, במשמעות של מוזיקה "מתימטית", מבוססת על כללים.