כל מה שרצית לדעת על סנט קילדה:
סנט קילדה (בגאלית סקוטית: Hiort) הוא ארכיפלג מבודד השוכן 64 ק"מ צפונית-מערבית לוויסט הצפוני שבצפון האוקיינוס האטלנטי.
בארכיפלג נכללים האיים המערביים ביותר בהברידיים החיצוניים של סקוטלנד .
האי הגדול ביותר בארכיפלג הוא הירטה, והצוקים הנמצאים בו הם הגבוהים ביותר בממלכה המאוחדת.
האוכלוסייה דוברת הגאלית מנתה לכל היותר 100 תושבים החל מ-1851.
על אף שסנט קילדה היה מיושב במשך אלפיים שנים לכל הפחות, ולמרות סגנון החיים של תושביו, האוכלוסייה כולה פונתה ב-1930.
התושבים היחידים הם אנשי הכוחות המזוינים של בריטניה.
האיים כפופים מבחינה מנהלית לרשות המקומית קומהיירל נאן איילין סיאר.
מקורו של השם סנט קילדה מהווה כר להשערות שונות.
המורשת האנושית באיים מאופיינת במספר אלמנטים אדריכליים ייחודיים מהתקופה ההיסטורית והתקופה הפרהיסטורית, על אף שהתיעודים הקדומים ביותר על יישוב אנושי במקום מתוארכים לימי הביניים.
הכפר הימי-ביניימי בהירטה נבנה מחדש במהלך המאה ה-19, אך השפעות הדת, התיירות ומלחמת העולם הראשונה הובילו לפינויו של האי ב-1930.
סיפורו של סנט קילדה משך תשומת לב אמנותית, ובין השאר נכתבה אופרה בנושא .
הארכיפלג כולו שייך לקרן הנאמנות הלאומית של סקוטלנד.
הוא הפך לאתר המורשת העולמית הראשון בסקוטלנד והוא אחד מהאתרים הבודדים שהוכרזו כאתרים מעורבים, בשל איכויותיו הטבעיות, הימיות והתרבותיות.
האיים משמשים כאתר קינון חשוב למספר מינים של עופות ימיים ובהם סולה צפונית ותוכי ים אטלנטי.
גידרון החורף סנט קילדה ויערון קטן-סנט קילדה הם תת-מינים אנדמיים לאיים.
בחודשי הקיץ שוהות במקום משלחות של מתנדבים העוסקות בשיקום הבניינים המקוריים של תושבי האי שנטשו אותו.
הם חולקים את האיים עם בסיס צבאי קטן שהוקם ב-1957.