כל מה שרצית לדעת על ספייס שיפ 1:
סקיילד קומפוסיטס מודל 316 ספייס שיפ 1 (באנגלית, Scaled Composites SpaceShipOne.
פירוש השם בעברית: ספינת חלל 1) היא החללית הראשונה שהשלימה טיסת חלל מאוישת במימון פרטי ב-21 ביוני 2004.
ספייס שיפ 1 הייתה מטוס-חלל ניסויי ששוגר מהאוויר למסלול תת-היקפי תוך שימוש במנוע רקטי היברידי.
תכנון החללית כלל מערכת מיוחדת, בעלת "מעוף נוצה", לשם כניסה מחדש לאטמוספירה.
במנגנון זה, החלק האחורי של הכנף ומייצבי הכיוון הכפולים האחוריים התקפלו כלפי מעלה סביב ציר הבנוי לאורך הכנף; דבר זה הגביר את הגרר בעודו שומר על יציבות הטיסה.
קל יותר להשוות את הישגי ספייס שיפ 1 עם אלה של X-15 מאשר להישגי חללית המגיעה למסלול היקפי סביב כדור הארץ, כמו מעבורת חלל.
האצת רכב חלל למהירות הקפה דורשת השקעת אנרגיה גדולה פי 30 יחסית לכמות האנרגיה הדרושה להגבהתו לגובה של 100 קילומטר מעל פני כדור הארץ.
ספייס שיפ 1 פותחה על ידי סקיילד קומפוסייטס (Scaled Composites), חברת התעופה של מעצב התעופה ברט רוטאן (Burt Rutan) במסגרת תוכנית החברה בשם 'טיר וואן', ללא מימון ממשלתי.
ב-21 ביוני 2004, היא ביצעה את טיסת-החלל המאוישת הראשונה במימון פרטי, וב-4 באוקטובר באותה שנה היא זכתה ב-Ansari X Prize, על סך 10 מיליון דולר אמריקאי.
פרס אנסארי איקס דרש בניה של חללית פרטית שתגיע לגובה של 100 קילומטר מעל פני כדור הארץ, פעמיים בתקופה של שבועיים, עם משקל זהה לזה של שלושה אנשים על הסיפון, והחלפה של פחות מ-10 אחוז ממשקל החללית שאינו דלק בין הטיסות.
עלויות הפיתוח של הרכב הוערכו בכ-25 מיליון דולר, במימון בלבדי של המיליונר פול אלן.
בזמן טיסות הניסיון שלה קבעה ספייס שיפ 1 מספר תקדימים חשובים, כולל המטוס הראשון שנבנה בתכנון פרטי וחצה את מהירויות מאך 2 ומאך 3, החללית הפרטית הראשונה שהגיעה לגובה 100 קילומטר, והחללית הפרטית הראשונה הניתנת לשימוש חוזר.