כל מה שרצית לדעת על ספר אחיקר החכם:
ספר אחיקר החכם (או משלי אחיקר) הוא ספר משלים שנכתב במקור בארמית עוד בתקופת ממלכת אשור.
הספר היה מוכר לחכמי יוון ולקהילות ישראל.
למרות שאחיקר לא היה יהודי, דמותו מצאה את דרכה לספר טוביה, שם הוא מופיע כמי שנמנה עם צאצאי עשרת השבטים.
משלי המוסר שבספר משולבים בעלילה על אחיקר החצרן.
אחיקר היה סופר ויועץ חכם בחצרם של סנחריב ואסרחדון מלכי אשור, וכיון שלא היו לו ילדים, הוא אימץ את אחיינו נדן, חינך אותו ולימדו דעת, כדי שיוכל למלא את מקומו כשיגדל.
נדן הצליח להשתלב בחצר, אבל נהג בבוגדנות באחיקר, האשים אותו בבגידה וזייף מכתבים בשמו.
אחיקר נדון למיתה, אולם הפקיד האחראי על ההוצאה להורג, שניצל בעבר בידי אחיקר, חס על חייו והוציא להורג אדם אחר במקומו.
כעבור זמן הציב פרעה מלך מצרים אתגר למלך אשור: אם יוכל מלך אשור לשלוח אדם למצרים שיבנה ארמון בין שמים וארץ יעלו המצרים מס לאשור, ואם לאו, חייבת אשור להעלות מס למצרים.
מלך אשור חשב שאחיקר מת, וחשב שלא יוכל לבצע את המטלה.
אך כשגילה לשמחתו שהוא חי, שלח אותו למצרים להיענות לאתגר.
אחיקר מילא את המשימה, הביא עמו את המס ודאג שנדן ייענש על בגידתו.
הספר מחולק לשישה חלקים, בהם מספר אחיקר משלי חכמה לנדן.
החלקים הם:אחיקר מאמץ את נדן לבןמשלי חכמה שאחיקר מלמד את נדןנדן בוגד באחיקר ומדיח אותו מתפקידואחיקר חוזר לגדולתו ונשלח למצריםאחיקר במצרים, נדן נאסרדברי מוסר שאמר אחיקר לנדןספר אחיקר נמצא בפפירוס ארמי משנת 500 לפנה"ס, ביב שבמצרים.
בפפירוס זה, החלק הראשון של הסיפור מורחב מאוד במשלים ואמירות חכמה שונות.
חוקרים חושדים כי חלק זה אינו חלק מן הסיפור המקורי, שכן הוא אינו מזכיר את אחיקר כלל, ודומה במהותו לחלקים מספר משלי ולמשלים בבליים ופרסיים.
הספר תורגם לעברית על ידי יוסף מזל ואחר כך על ידי אבינעם ילין.