כל מה שרצית לדעת על עבאס חלמי השני:
עבאס חלמי השני או עבאס השני (בערבית: عباس حلمي الثاني), מוכר גם בשם עבאס חלמי פאשא (عباس حلمي باشا), (14 ביולי 1874 – 1944) היה החדיו האחרון של מצרים.
עבאס חילמי באשא היה בן נינו של מוחמד עלי.
הוא שלט אחרי אביו, תופיק באשא.
כשהיה ילד ביקר באנגליה, והיה לו מורה אנגלי בקהיר.
לאחר מכן הלך ללמוד בלוזאן, ומשם עבר לווינה.
בנוסף לשפה הטורקית, שהייתה שפת האם שלו, הוא דיבר שוטף בערבית, ויכול היה לדבר גם באנגלית, צרפתית וגרמנית.
הוא עדיין למד במכללה בווינה, כאשר מותו הפתאומי של אביו, תופיק, גרם לו לקבל את תואר החדיו; והוא היה בקושי בגיל המתאים לפי חוק טורקי.
הוא החל את כהונתו ב-8 בינואר 1892.
למשך זמן מסוים הוא לא שיתף פעולה עם בריטניה.
הוא היה צעיר ולהוט להפעיל את כוחו החדש.
הבריטים לא שמרו את הכיסא בשביל מנהיג כגון עבאס חילמי.
הוא היה מוקף במחבלי תחבולות.
למשך זמן מסוים הוא נראה כנוטה להיות ריאקציונר כמו אח-סבו, עבאס הראשון.
אבל במהרה הוא למד להבין את החשיבות של העזרה הבריטית.
הוא ביקר באנגליה שוב בשנת 1900, שבמהלכו הודה בכנות ובגילוי-לב לבריטים על עזרתם הרבה למצרים, והכריז על עצמו שהוא מוכן לעקוב אחרי עצותיהם של הבריטים, ולשתף איתם פעולה.
הקמת מערכת מבוססת של צדק, הפוגה גדולה במסים, כיבוש מחדש של סודאן, בניית סכר אסואן, וגדילה של מערכת זולה וחזקה של חינוך: כל אלה קיבלו תמיכה מלאה מעבאס.
הוא הראה יותר עניין בחקלאות מאשר במדינאות.
הוא התחתן עם הנסיכה איקבל חאנם והיו להם מספר ילדים.
בנו, מוחמד עבד אל-מונעם, היה היורש העתידי, ונולד ב-20 בפברואר 1899.
כאשר האימפריה העות'מאנית חברה למעצמות המרכז במהלך מלחמת העולם הראשונה, בריטניה הכריזה על מצרים כארץ-חסותה והדיחה את עבאס ב-1914.
הוא סולק לשווייץ, שם נפטר ב-1944.
שליטי מצרים המודרניתשושלת מוחמד עלימוחמד עלי (1848-1805) • איברהים פאשה (1848) • עבאס חלמי הראשון (1854-1848) • מוחמד סעיד פאשה (1863-1854) • איסמעיל המצרי (1879-1863) • תופיק המצרי (1892-1879) • עבאס חלמי השני (1914-1892) • חוסיין כאמל (1917-1914) • פואד הראשון (1936-1917) • פארוק הראשון (1952-1936) • פואד השני (1953-1952)נשיאי מצרים המודרניתמוחמד נגיב (1954-1952) • גמאל עבד אל נאצר (1970-1954) • אנואר סאדאת (1981-1970) • חוסני מובארכ (2011-1981) • מוחמד חוסיין טנטאווי (שליט בפועל, 2011-2012) • מוחמד מורסי (2012-2013) • עדלי מנסור (נשיא זמני, 2013 – 2014) • עבד אל-פתאח א-סיסי (2014 – )נלקח מויקיפדיה