כל מה שרצית לדעת על עזניית הנגב:
עָזניית הנגב (שם מדעי: Torgos tracheliotus) היא עוף ממשפחת הנציים בסדרת דורסי יום, מין יחיד בסוגו.
צבעה חום כהה, צווארה וראשה קירחים וורודים, אורכה 1.
15 מטר ומוטת כנפיה 3 מטר.
משקלה 6.
5-9 ק"ג.
עזניית הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני.
העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ, פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעתים רחוקות.
בניגוד לנשר המקראי אין עזניית הנגב מקננת במושבות ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, היה הנגב מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.
לעזניית הנגב מקור גדול וחזק המסוגל לקרוע מחיות בעלות עור עבה, כדוגמת פיל, גמל ופרה, את עורן החזק .
עזניית הנגב אוכלת עור, בשר ועצמות.
את השערות היא מקיאה בגושים הנקראים "צנפות".
קנהּ של עזניית הנגב בנוי על צמרות עצים (בעיקר שיטה) מזרדים ומענפים גדולים.
הוא מרופד בעשב, שערות וענפים דקיקים.
קוטרו מגיע ל-3 מ' וגובהו כ-50 ס"מ.
הגוזל בוקע באביב, לאחר 55 ימי דגירה.
בשבועיים הראשונים לחייו הוא מקבל בשר מעוכל למחצה ולאחר מכן הוא מקבל אותו בחלקים שלמים.
בגיל 4 חודשים הוא עוזב את הקן.
גיל הרבייה הוא בדרך כלל שש שנים.
אזכורים בתנ"ך:

וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה:

– ספר ויקרא, פרק י"א, פסוק י"ג.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לעזניית הנגב:
•מינים פגיעים
•נציים
•ארץ ישראל: נציים
•בעלי חיים בתנ"ך
•עופות יחידים בסוגם
•בעלי חיים בסוואנה האפריקנית
•בעלי חיים מדבריים