כל מה שרצית לדעת על עזרא הסופר:
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס, נפטר ב-ט' בטבת או ב-י' בטבת) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה.
דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס.
על פי המסורת היהודית, בשנת ג'ש"ג, 457 לפנה"ס, (57 שנים אחרי חנוכת בית המקדש השני), עלה עזרא מבבל לירושלים בראש חבורה, כממונה מטעם מלך פרס ארתחשסתא.
הוא הביא עמו מענק של כסף וזהב ממלך פרס עבור בית המקדש ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש.
לפי חז"ל, עזרא יכול היה לעלות כבר בעלייה של זרובבל ויהושע, אך לא עלה לארץ מאחר שהיה צריך להמשיך כל עוד ניתן את לימודו מברוך בן נריה שהיה "אדם גדול וישיש ואפילו בגלקטיקא (=באלונקה) לא יכול להטען".
בכך משמש עזרא הסופר חוליה מקשרת במסירת התורה בין הדורות שכן ברוך בן נריה היה תלמידו של ירמיהו הנביא.
על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידו, אלא שבא משה רבנו וקדמו.
עזרא הסופר נפטר בט' בטבת, ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.
לפי עדותו של יוסף בן מתתיהו בספר קדמוניות היהודים, נקבר עזרא בירושלים.
מסורות עממיות מייחסות את קברו של עזרא לבצרה שבעיראק, אתר זה היווה אתר עלייה לרגל חשוב במשך מאות שנים ליהודי עיראק.
על שמו רחובות בישראל, תנועת הנוער הדתית עזרא וכן היישוב בית עזרא.