כל מה שרצית לדעת על עידן הנאורות:
ראו גם:
פילוסופיה מזרחית
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה בודהיסטית
פילוסופיה סינית
פילוסופיה הינדואית
פילוסופיה הודית
פילוסופיה איראנית
עידן הנאורות או עידן האורות (באנגלית: Age of Enlightenment) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.
מנהיגי התנועה ראו בעצמם אליטה אמיצה של אינטלקטואלים המובילים את העולם לעבר קידמה מתוך תקופה ארוכה של חוסר רציונליות, חוסר בגרות ועריצות, שהחלה בתקופת ימי הביניים, אותה כינו העת החשוכה.
התנועה סיפקה את הבסיס הפילוסופי למהפכה האמריקאית ולמהפכה הצרפתית, כמו גם לעליית הקפיטליזם והבורגנות.
יוצא מכך כי דגש עיקרי של עידן הנאורות הינו עיסוק במה שמכונה היום פילוסופיה פוליטית.
בתקופה זאת פעלו זה לצד זה הוגים שתמכו באבסולוטיזם נאור, דוגמת וולטר, שמרנים כאדמונד ברק שהאמינו כי דרכי הממשל המסורתיות הן העדיפות ופילוסופים רדיקאליים כרוסו, שהציגו מודלים מהפכניים של חברה אזרחית שאיננה כפופה למוסדות המונרכיה והדת (ר' האמנה החברתית).
חובה לציין בהקשר זה את פועלו של מונטסקייה, שרעיון הפרדת הרשויות שלו פורסם במהלך עידן הנאורות והפך במרוצת הזמן לאבן יסוד של המשטר הדמוקרטי המודרני.
הוגה מרכזי נוסף של התקופה היה אדם סמית', פילוסוף שעסק בשאלות של מוסר וניסח לאורן את אחת התורות הכלכליות המשפיעות בכל הזמנים (ר' עושר העמים).
חיבור זה השפיע – בין השאר – השפעה מכרעת על תחומי עיסוקה של הפילוסופיה הפוליטית, שכן הוא קידם שיטה לפיה עושרו של עם לא מוערך לפי גודל אוצרו של מלך או לפי קנה מידה רוחני-דתי, אלא לפי רמת חייהם ותפוקתם של האזרחים עצמם.
המונח העברי "עידן האורות" תורגם מצרפתית (Siècle des Lumières) על ידי מיכאל הרסגור.
זאת לעומת המונח האנגלי המקביל – The Age of Enlightenment – "עידן ההארה" (השכלה) ובגרמנית – Aufklärung ("הארה" או "הצטללות").
בין ההיסטוריונים לא קיים קונצנזוס לגבי תחילתו של עידן הנאורות, והדעות נעות בין תחילתה של המאה ה-18 לאמצע המאה ה-17, כמעין תאריך ברירת מחדל.
את מקורותיו של עידן זה ניתן למצוא בחיבורו של רנה דקארט מאמר על מתודה, שפורסם בשנת 1637.
אחרים תוחמים את תחילת עידן הנאורות בתחילתה של המהפכה המהוללת בבריטניה בשנת 1688 או בפרסום ספרו של איזק ניוטון עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע.
את סופו של עידן הנאורות, תוחמים חלק מההיסטוריונים במהפכה הצרפתית בשנת 1789 או בתחילתן של המלחמות הנפוליאוניות (1804-1815) כנקודות הציון הנוחות ביותר לסיומה של תקופה זו.