כל מה שרצית לדעת על עינות סלוקיה:
עינות סלוקיה מוכר גם בתור עינות עדן ובעבר בתור עין קצביה הינם אוסף של מעיינות הנובעים באזור צומת קצרין דרום (קצבייה) במרכז רמת הגולן.
מיימי המעיינות משמשים בין השאר לשאיבה על ידי חברת המים המינרלים מי עדן.
דרומית למעיינות נמצא פארק המכיל בריכות מים ותעלות המנקזות את מי המעיינות, ביניהם שבילים ופינות ישיבה.
באזור הפארק ומצפון לו, נמצאים שרידים של בתי הכפר הסורי הנטוש קצבייה, ומכיוון דרום-מערב לפארק נמצאת אנדרטת עוצבת סער לזכר חללי חטיבה 7.
מעיינות סלוקיה נקראים כך על שם התיישבות קדומה באזור, בתקופת בית שני ככל הנראה שהתקיים במקום ישוב יהודי שהקביל ליישוב גמלא ואף הוא נערך להגנה בתקופת המרד בשלטון הרומאי.
השם סלוקיה נקרא ככל הנראה על שם האימפריה הסלאוקית (בדומה למקומות נוספים ברחבי המזרח התיכון), היא נוסדה בשם זה כנראה בתקופתו של המלך ההלניסטי סלאוקוס הרביעי.
שרידים נוספים שנמצאו באתר מתארכים את ההתיישבות במקום לפחות לסביבות האלף ה-2 לפנה"ס.
היישוב סלוקיה מוזכר בכתביו של יוסף בן מתתיהו:.
.
.
הערים סוֹגַנִּי וסיליקיה, וכֻלן הן ערי הגולן, וסוגני היא בארץ הנקראה הגולן העליון וגמלא – בגולן התחתון; וסיליקיה – בקרבת יאור סמך.
.
.
.
ועם יושבי סוגני וסיליקיה כרת אגריפס ברית-שלום בראשית המרד.
מלחמות היהודים, ספר ד, פרק א, פסוק א.
מתוך תרגומו של ד"ר יעקב נפתלי שמחוני, 1923למרות התאוריה שאכן מדובר בעיר סיליקיה ההלניסטית, ישנן בעיות בתיאור העיר ביחס למקום המדובר בעינות סלוקיה.
בתיאוריו של יוסף בן מתיתיהו, העיר סיליקיה יושבת קרוב לאגם החולה ("יאור סמך", "סמכוניטיס"), בעוד שאזור סולוקיה המדובר נמצא כ-15 קילומטר בקו אווירי מהקצה הדרומי של האגם לפני שיובש ואף לא ניתן לראותו משם.
תיאור נוסף של המקום מציין שהוא "מבוצר מעוד על ידי הטבע", בעוד שאזור סלוקיה לא נראה כך לפי התיאור.
בעיתיות זאת גרמה להשערה שמדובר באתר אחר ואחת התאוריות היא שמדובר בעיר כפר דבורה שניצב מעל צוקי רמת הגולן וצופה לעבר עמק החולה.
כ-4 וחצי קילומטרים צפון-מזרחה מהמעיין ושרידי ההתיישבות, ישנם הריסות של כפר סורי נטוש נוסף בשם סלוקיה, אשר נמצא לצד ציר הנפט צפונית לצומת קשת.
סביב עינות סלוקיה נבנה הכפר קצביה, כך שככל הנראה שם הכפר סלוקיה נובע משם המעיין.