עיסאם סרטאווי


כל מה שרצית לדעת על עיסאם סרטאווי:
עיסאם סרטאווי (בערבית: عصام السرطاوي; 1936 – 10 באפריל 1983) היה ממנהיגי הפת"ח.
סרטאווי נולד בעכו‏ ובשנת 1948 נמלטה משפחתו לעיראק.
סרטאווי למד רפואה בבגדאד ובארצות הברית ובעת מלחמת ששת הימים היה מנתח לב בארצות הברית.
בעקבות המלחמה נסע לירדן, הצטרף לפת"ח והשתתף בקרב כראמה (1968).
ב-1969 פרש מהפת"ח והקים את הארגון "ועד הפעולה לשחרור פלסטין", שנחשב לקיצוני יותר וביצע פיגוע נגד נוסעי אוטובוס אל על בשדה התעופה במינכן ב-1970‏.
סרטאווי ביקר את גרמניה המערבית על תמיכתה בישראל וטען שלא היה מבצע פעולת טרור על אדמת צרפת ויוון התומכות בפלסטינים‏.
ביוני 1970 הצטרף למזכירות משותפת של ששה ארגוני טרור, בה היו חברים גם יאסר ערפאת, ג'ורג' חבש ונאיף חוואתמה.
לאחר מכן הפך מנץ ליונה.
ב-1971 חזר להיות פעיל בפת"ח‏.
בשנות השבעים נפגש עם שורה של פעילי שלום ישראלים ביניהם אורי אבנרי, מתי פלד ולובה אליאב‏.
בדצמבר 1977 שיבח את השיחות בין ישראל למצרים והכיר בזכויות העם היהודי בארץ ישראל‏, דברים מהם התנער דובר אש"ף‏.
בשנת 1979 נפגש באופן לא רשמי עם שגריר ארצות הברית בווינה‏ ועם ועדת החוץ של הפרלמנט ההולנדי‏ כיועצו האישי של ערפאת באירופה.
בשנת 1980 נפגש עם נשיא צרפת‏.
באפריל 1981 התפטר מהמועצה הלאומית הפלסטינית בגלל סירובה לקבל ממנו דיווח על שיחות השלום שלו‏.
בתחילת 1983 אמר שאש"ף טועה בכך שאינה מכירה בישראל ואמר שאש"ף מוכנה להסתפק במדינה פלסטינית ביהודה שומרון ורצועת עזה, תוך ויתור על דרישותיה לגבי שטחה של ישראל‏.
בפברואר 1983 התפטר שוב מהמועצה הלאומית הפלסטינית על רקע עמדותיו המתונות‏.
במרץ 1983 קרא למשא ומתן ישיר עם ישראל‏.
ב-1979 קיבל בווינה יחד עם אליאב את פרס ברונו קרייסקי.
דעותיו המתונות עוררו עליו זעם בארגוני הטרור הפלסטיניים.
באפריל 1983 הגיע לוועידת האינטרנציונל הסוציאליסטי במעמד משקיף‏, לאחר ששמעון פרס הסכים לנוכחותו ללא מעמד רשמי‏[16].
סרטאווי נרצח ב-10 באפריל 1983, בידי מתנקש שהיה ככל הנראה מארגונו של אבו נידאל, באלבופרה, פורטוגל במהלך כנס של האינטרנציונל הסוציאליסטי‏[17].

עיינו גם בפורטל:

פורטל המזרח התיכון

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לעיסאם סרטאווי:
קצרמר אישים
פוליטיקאים פלסטינים
פליטים פלסטיניים
פעילי פת"ח
קורבנות רציחות פוליטיות