כל מה שרצית לדעת על עיצוב התנהגות:
עיצוב התנהגות (אנגלית: Behavior shaping או Behavior modification , מכונה גם קירוב הדרגתי) היא שיטה להקניית דפוס התנהגות מסובך לאדם או לבעל חיים בעזרת פירוק דפוס ההתנהגות לפעולות פשוטות ומתן תגמול (חיזוק) לעשיית כל פעולה כזו.
עיצוב ההתנהגות מסובך יותר לביצוע מהוראה בעזרת הסבר מהות דפוס התנהגות, מהוראה בחיקוי ומתן אפשרות ללימוד בניסוי וטעייה.
לכן הוא משמש כששלושת דרכי הוראה אלה מתבררות כלא יעילות או בלתי אפשריות.
מקור השיטה בניסויים שערך איוואן פבלוב, בהם יצר התניה בין צליל פעמון לבין מזון כך שכלבים למדו להפריש רוק רק למשמע הצליל.
בהמשך, נטבע המושג "עיצוב התנהגות" על ידי פרדריק סקינר, מאבות הפסיכולוגיה הביהיביוריסטית.
דוגמאות:
כלב נחייה לומד לעזור לבעליו לחצות כביש בעזרת עיצוב התנהגות.
זאת בניגוד למרבית בני האדם שלומדים לחצות כביש בעזרת הסברים על מהות הפעולות הקשורות בחציית כביש.
קשה לדעת אם כלב נחייה יכול להבין את מהויות פעולות הסיוע השונות שהוא מגיש וקשה גם להסביר לו את אלה מהן שהוא כן יכול, בעיקרון, להבין.
חלק מהאנשים בעלי לקויות הקשת האוטיסטית לומדים את תהליך עשיית צורכיהם בבית השימוש בעזרת עיצוב התנהגות.
זאת מכמה סיבות:
לאנשים אלה עשוי להיות תכנון מוטורי פגום שמצריך פירוק פעולות מסובכות לפעולות פשוטות.
בבית השימוש של חלקם תלויים הסברים מאוירים על סדר הפעולות הדרוש (נעילת הדלת, התפשטות, ישיבה, עשיית הצרכים, ניקוי ישבן, התלבשות, רחצת ידיים ופתיחת הדלת).
לאנשים אלה עשויה להיות בעיה בהבנה של התנהגויות חברתיות והם לא יסיקו בעצמם שזה לא מקובל לצאת מחדר השירותים עירום ולהתלבש בחוץ.
לאנשים אלה עשויה להיות בעיה קשה בהבנת שפה ולכן קשה להסביר להם מה לעשות בשירותים בתמציתיות.
סקינר לימד חזיר למלא עגלת קניות ולגשת איתה לקופה.
הוראה זו הייתה לצורך ניסוי בפסיכולוגיה שהוכיח את כוחה של השיטה בהקניית דפוסי התנהגות שאין ספק שמהותן אינו מובן ללומד.
טיפול בבעיות משמעת בבית הספר.
הטיפול מבוסס על בנייה וחיזוק של הרגלים רצויים ומקובלים ועל הכחדת התנהגויות שאינן תואמות.
ההנחה הבסיסית היא שהפרעה של תלמיד נובעת מכך שהיא מזכה אותו בתגמול, כגון: תשומת לב של התלמידים או של המורה.