כל מה שרצית לדעת על עם ילידי:
עם ילידי (ברבים: עמים ילידים, או ילידיים, או קדמונאים) הוא קבוצה אתנית המוגדרת כאוכלוסייה טבעית וראשונית במקום מסוים.
יָלִיד הוא בן לקבוצה ילידית.
למונח יש הגדרות שונות, ואין אחת שמקובלת אוניברסלית, אך לרוב הזיהוי נעשה עם הפירוש של "המתיישבים המקוריים" של טריטוריה.
לקראת סוף המאה ה-20 המונח קיבל משמעות פוליטית, כשהחל לשמש להתייחסות לקהילות אתניות שלהן קשרים היסטוריים לקבוצות שהתקיימו בטריטוריה זו או אחרת טרם עברה קולוניזציה או היווצרות מדינת לאום, ואשר משמרות מידה ניכרת של הבחנה תרבותית ופוליטית מהמסגרת התרבותית/פוליטית ה'מרכזית' של המדינה שבתחומי גבולותיה הקבוצה הילידית נמצאת.
במובנו הפוליטי של המונח "עם ילידי", קבוצות אלו נתפסות כפגיעות במיוחד לניצול ודיכוי בידי מדינות-הלאום, ובעקבות כך נוצרה מערכת של זכויות אזרחיות בהתאם לחוק הבינלאומי, בידי ארגונים בינלאומיים כגון האומות המאוחדות, ארגון העבודה הבינלאומי והבנק העולמי.
האו"ם יצא בהצהרה בדבר זכויות עמים ילידיים – שמטרתה הגנה על הזכויות הקיבוציות של עמים מקוריים – לתרבותם, לזהותם, ללשונם, לעיסוקם, לבריאותם, לחינוכם ולמשאביהם הטבעיים.
מדינות שונות מייעדות שמות שונים לקבוצות אוכלוסייה בתחומן שמוכרות כילידיות על פי החקיקה הבינלאומית, דוגמאות הן "אמריקנים מקוריים" (בארצות הברית), "אינואיטים", "מטי", "האומות הראשונות" (קנדה), "אבוריג'ינים" (אוסטרליה), "אנשי ההרים" (דרום-מזרח אסיה) ואַדיוואסי (הודו), ובמקומות שונים אף "מיעוטים לאומיים" ו"קבוצות שבטיות".
בישראל, שבה ניטש פולמוס סביב גבולותיה של המדינה, נעשה שימוש במונח "יליד" לפי עמדתו והשקפתו של הדובר, כשדוגמה לכך היא הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב להחיל את ההכרה בקבוצת "ילידים" על תושבי ההתנחלויות, הצעה שמולה טענו חברי הכנסת הערבים כי "הפלסטינים הם הילידים האמיתיים של הארץ הזאת".