כל מה שרצית לדעת על עמוס ירקוני:
עמוס ירקוני (שם קודם: עבד אל-מג'יד ח'דר אל-מזאריב; 1 ביוני 1920 – 7 בפברואר 1991) היה איש צבא ערבי ישראלי, בן למשפחה בדואית, מלוחמי צה"ל.
עבד אל-מג'יד ח'דר נולד בכפר נאעורה, בן לשבט הבדואי אל-מזאריב השוכן באזור נהלל והגלבוע.
בשנת 1936 הצטרף לכנופיות שהציתו את צינור הנפט כירכוכ-חיפה.
בגלל סכסוך פנימי נמלט ל"קבוצת שמרון" שהורכבה מבני נהלל, וקשר קשרים עם "ההגנה" דרך משה דיין.
בשנת 1947 עבד כפועל פשוט בבתי הזיקוק.
כאשר נודע לו על הטבח שערכו פורעים ערבים בפועלים יהודים, רץ לביתן החשמלאים, הזהיר אותם וייעץ להם להימלט לפני בוא ההמון הפורע.
בכך הציל 6 חשמלאים מצוות בתי הזיקוק.
במאי 1948 התגייס לצה"ל, והחליף את שמו לעמוס ירקוני.
לדבריו, היו מספר סיבות להחלפת השם: השם היה קל יותר להיגוי בפי חבריו לנשק, רובם יהודים, וסיבות ביטחוניות.
השם "ירקוני" מקורו בשם המשפחה המקורי שלו בערבית: ח'דר שפרושו בעברית – ירוק.
בצה"ל שירת ב"חיל המיעוטים" ונודע כגשש וכסייר מעולה.
הוא נפצע פעמיים במהלך שירותו בהתקלויות, איבד את ידו השמאלית ונפגע ברגלו.
בשנת 1953 עבר קורס קצינים.
ב-1955 הציע לו קצין הקשר למיעוטים בצה"ל, חיים לבקוב, להקים את יחידות הגששים בסיירות המובחרות, בהמשך השתלב בפיקוד של יחידת המיעוטים ואחר-כך בסיירת שקד, שפעלה כיחידה עצמאית קטנה מאד של פיקוד דרום לאיתור בלימת ותפיסת חוליות מסתננים, מרגלים, אנשי מודיעין ופדאיונים מגבולות מצרים וירדן.
לזכותו של עמוס נזקף פיתוח ויישום השיטה, איתה הצליחה יחידה קטנה יחסית לשמור על הגבולות הארוכים של פיקוד דרום.
במהלך שירותו הצבאי הוענקו לו עיטור המופת וציון לשבח.
לאחר סיום תפקידו כמפקד סיירת שקד, מונה למושל מרכז סיני.
ירקוני השתחרר מצה"ל בשנת 1969 בדרגת סגן אלוף.
בשנת תשמ"ה הוענק לו פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי.
עמוס ירקוני נפטר בשנת 1991, ונקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול.