עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית


כל מה שרצית לדעת על עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית:
עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית במחצית הראשונה של שנת 1948 הייתה המקור העיקרי לנשק של ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות.
במהלך מלחמת העצמאות, נרכשו בצ'כוסלובקיה עשרות מטוסים, כ-50,000 רובים, כ-6,000 מקלעים וכ-90 מיליון כדורים.
מפעלי הנשק הצ'כוסלובקים סיפקו בזמן מלחמת העולם השנייה נשק לצבא הגרמני ולאחר שהצבא הצ'כוסלובקי הצטייד בנשק סובייטי חדש, נשארו כמויות גדולות של נשק במחסני המפעלים.
ממשלת צ'כוסלובקיה הייתה נכונה לסחור בנשק על מנת לשפר את מצבה הכלכלי ובעת שנשאו ונתנו עם נציגי ההגנה, הם סיכמו עסקה דומה עם הצבא הסורי, עסקה שלא יצאה אל הפועל בשל עיכוב בתשלום.
בתיווכו של סוחר נשק יהודי ובסיועו הגלוי של שר החוץ הצ'כוסלובקי, יאן מסריק, סוכמה העסקה שנעשתה בניירות רשמיים של אתיופיה.
בשם אתיופיה חתמו על ההסכם אהוד אבריאל ואוטו פליקס (בשמו העברי: אוריאל דורון) ובשם צ'כוסלובקיה חתם יאן מסריק.
ההסכם, שנחתם סופית ב-14 בינואר 1948, כלל 4,400 רובי מאוזר וכחמישה מיליון כדורים תמורת 750 אלף דולר.
הובלת הנשק לארץ ישראל נתקלה בקשיים מרובים, אך בסופו של דבר, הגיע הנשק במרץ 1948.
תפיסת השלטון בצ'כוסלובקיה בידי הקומוניסטים בראשית 1948 הביאה לקושי ביישום העסקה, מאחר שהממשלה החדשה התנערה מהתחייבויות הממשלה הקודמת, שחתמה על עסקת הנשק.
ההנהגה היהודית בארץ נעזרה בתיווך של חברי המפלגה הקומוניסטית, ובעקבות כך חודש הסכם אספקת הנשק לצה"ל, ובוטל הסכם אספקת הנשק עם הערבים‏.
נראה שסיבה נוספת להענותם של השלטונות הצ'כוסלובקים הייתה רצונה של ברית המועצות להשפיע על המציאות הפוליטית שהתהוותה בישראל הצעירה ולהטות אותה לכיוון פרו-סובייטי.
פעילות הרכש בצ'כוסלובקיה נמשכה.
בסוף פברואר 1948, ביקש בן-גוריון מאבריאל לבדוק אפשרות לרכישת מטוסי קרב בצ'כוסלובקיה.
בעזרת שליח הרכש, אוטו פליקס, אותרו מטוסי מסרשמיט שיוצרו על ידי מפעלי נשק צ'כוסלובקיים, אולם רכישתם התעכבה בשל נחיתותם הטכנית ומחירם המופקע לעומת מטוסים אמריקאים שהיו בנמצא.
בסוף מרץ, לאחר שהתברר סופית כי אין אפשרות לעקוף את האמברגו האמריקאי על משלוחי נשק, הוחלט לרכוש 10 מטוסי מסרשמיט ולהטיסם לישראל.
הממשל המקומי העמיד לרשות המשלחת הישראלית את שדה התעופה בזאטץ שקיבל את שם הקוד "עציון" והכשיר שם צוותי אוויר וקרקע ישראלים.
הטיסה הראשונה משדה תעופה זה הייתה ב-1 באפריל במבצע חסידה והובלו בה נשק ותחמושת ששימשו במבצע נחשון.
ב-20 במאי החל מבצע בלק (שנמשך עד אוגוסט 1948) ובו, מלבד נשק ותחמושת, הוטסו גם מטוסי המסרשמיט, שפורקו והועמסו על מטוסי התובלה הישראלים, מצ'כוסלובקיה אל שדה התעופה של עקרון, שם הורכבו מחדש על ידי טכנאים צ'כוסלובקים.
בסוף 1948 נרכשו מטוסי ספיטפייר מממשלת צ'כוסלובקיה, מטוסים אשר הגיעו לישראל, לאחר תלאות רבות, במבצע ולווטה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית:
צ'כוסלובקיה: היסטוריה
צ'כוסלובקיה: יחסי חוץ
מלחמת העצמאות