כל מה שרצית לדעת על עקרון השקילות:
בפיזיקה, עקרון השקילות (או אקוויוולנציה בלעז) הוא עיקרון הקובע זהות פיזיקלית בין מערכת הנמצאת תחת השפעת שדה כבידה, לבין מערכת הנמצאת בתנועה שוות תאוצה.
דהיינו, בהינתן מעבדה סגורה בה נצפים תנאים של כבידה (כל החפצים נמשכים "למטה" בתאוצה קבועה), לא קיים ניסוי שיגלה האם המעבדה נחה בשדה גרוויטציה, או שמא נעה כלפי "מעלה" בתאוצה קבועה (או שילוב של השניים).
עיקרון זה מסביר, בין היתר, מדוע כל הגופים נופלים באותה מהירות ללא תלות במשקלם.
עקרון השקילות משמש בעיקר להשלכת ידע פיזיקלי הנוגע למערכות מואצות על מערכות גרוויטציוניות, הן בשל הפשטות היתרה בעריכת ניסויים ותצפיות במערכות מואצות (בהשוואה למערכות גרוויטציוניות) והן משום שהאינטואיציה שלנו כבני אדם חזקה יותר לגבי תאוצה מאשר לגבי כבידה.
עיקרון זה נודע בעיקר בשל שימושיו בתורת היחסות הכללית של איינשטיין, העוסקת בכבידה ובמערכות שאינן אינרציאליות.
ישנם למעשה שני עקרונות שקילות, "עקרון השקילות החלש" של גליליאו, ו"עקרון השקילות החזק" של איינשטיין, המכיל את העיקרון החלש.
האמור לעיל מתייחס לעיקרון החזק, שאליו מתכוונים בדרך כלל כאשר מדברים על "עקרון השקילות".