כל מה שרצית לדעת על עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע:
העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע (בלטינית: Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica – פילוסופיֶה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה), או לעתים קרובות "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב-5 ביולי 1687.
הוא מכיל את ניסוח חוקי התנועה של ניוטון אשר יצקו את הצורה היסודית של המכניקה הקלאסית, וכמו כן את חוק הכבידה האוניברסלי שהגה ואת גזירת חוקי קפלר על תנועת כוכבי לכת (שנתגלו לראשונה בצורה אמפירית).
"פרינקיפיה" נחשב לאחת היצירות המדעיות הגדולות בכל הזמנים.
בה בעת שניסח את התאוריות הפיזיקליות שלו, ניוטון פיתח תחום במתמטיקה הנקרא קלקולוס (חשבון אינפיניטסימלי), המהווה את הבסיס המתמטי לתאוריות שלו.
אף על פי כך, שפת הקלקולוס המוכרת לנו היום אינה מופיעה במשפטים וההוכחות שב"פרינקיפיה".
במקום זאת, ניוטון השתמש בטיעונים גאומטריים.
וזאת מכמה סיבות: הראשונה היא שהסימונים של ניוטון היו שונים מן הסימונים של לייבניץ(והסימונים של לייבניץ הם הסימונים שתפסו את המקום המרכזי בשפת הקלקולוס של ימינו).
בנוסף השיקולים של ניוטון היו גאומטריים מכיוון שבאותה התקופה היה מקובל להסתכל על עקומות באמצעות הגאומטריה, ועדיין לא נוצר אותו הקישור בין הגאומטריה והאלגברה.
רק בהמשך כאשר נוצר אותו קישור וההסתכלות על העקומות הפך להסתכלות גאומטרית, החלו להשתמש בשפה המוכרת לנו היום.
בנספח שניוטון הוסיף ל"פרינקיפיה", שכותרתו General Scholium, ניוטון ביטא את מה שנודע כאמרתו המפורסמת "אינני בודה השערות".