כל מה שרצית לדעת על פֶרְנָאוּ מֶנְדֶשׁ פִּינְטוּ:
פֶרְנָאוּ מֶנְדֶשׁ פִּינְטוּ (פורטוגזית: Fernão Mendes Pinto; בפורטוגזית עתיקה: Fernam Mendez Pinto‏; 1509 או 1511‏ – 8 ביולי 1583) היה מגלה ארצות וסופר פורטוגזי.
עלילותיו נודעו כתוצאה מפרסום ספר זיכרונותיו, "מסעות" (בפורטוגזית עתיקה: Peregrinaçam, בפורטוגזית מודרנית: Peregrinação),‏ ב-1614, 30 שנים לאחר מותו.
הספר הוא אוטוביוגרפיה שפרטים רבים בה מוטלים בספק.
במהלך מסעותיו במזרח התיכון ובמזרח הרחוק ביקר פינטו באתיופיה, בים הערבי, בסין (שבה לטענתו היה עובד כפייה בבניית החומה הגדולה), בבורמה, בסיאם, בחצי האי המלאי, בסומטרה, בג'אווה, בהודו וביפן.
לטענתו, נמנה עם קבוצת האירופאים הראשונה שהגיעה ליפן, מפגש שבעקבותיו התחיל הסחר בין יפן לאירופה.
הוא טען גם כי היפנים למדו ממנו לראשונה על הנשק החם.
ידוע כי הוא מימן את בניית הכנסייה הנוצרית הראשונה ביפן, לאחר שהתיידד עם פרנסיסקו חאווייר, מיסיונר קתולי שהיה אחד ממייסדי מסדר הישועים.
בתקופה מסוימת הצטרף פינטו למסדר הישועים, אך נטש אותו מאוחר יותר.
ב"מסעות" מתגלה פינטו כמבקר חריף של הקולוניאליזם הפורטוגזי במזרח הרחוק משיקולים דתיים ומוסריים, ורואה בו פעולה צבועה של רדיפת בצע המוסווית כפעולה דתית.
נקודת השקפה זו הפכה נפוצה אחר כך, אך הייתה יוצאת דופן בתקופתו של פינטו.
‏
סיפורי מסעותיו, שנערכו במשך עשרים שנה, היו כל כך יוצאי דופן – לדוגמה, הוא כתב ש"נפל בשבי שלוש עשרה פעמים ונמכר שבע עשרה פעמים" – שבדרך כלל התייחסו אליהם כאל סיפורי בדים.
התייחסות זו חוללה משחק מילים על שמו: "פרנאו, מנטש? מינטו!" ("!Fernão, Mentes? Minto"), כלומר, "פרנאו, אתה משקר? אני משקר!".
‏

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפֶרְנָאוּ מֶנְדֶשׁ פִּינְטוּ:
•מגלי ארצות פורטוגזים
•צאצאי אנוסים