כל מה שרצית לדעת על פאוכרומוציטומה:
פאוכרומוציטומה (באנגלית: Pheochromocytoma) היא, לרוב, גידול שפיר בליבה של בלוטת יותרת הכליה, האדרנל.
הגידול הוא של תאי כרומפין, התאים האחראים להפרשת קטכולאמינים לזרם הדם במצבי הילחם או ברח.
עקב כך, הוא גורם להפרשה מוגברת של קטכולאמינים, בעיקר אדרנלין ונוראדרנלין, ומשפיע על קצב הלב, גורם לעליה בלחץ הדם, כאבי ראש, ותסמינים קליניים נוספים.
פאוכרומוציטומה היא מחלה נדירה יחסית, ומתרחשת בקירוב אצל כ-2-8 אנשים למליון איש לשנה, כאשר כ-0.
1% מהחולים הסובלים מיתר לחץ דם סובלים מפאוכרומוציטומה.
הגיל הממוצע בו מאובחנת המחלה הוא גיל 40, על אף שהגידולים יכולים להתרחש בתקופת הילדות המוקדמת ועד לגילאים מבוגרים.
קיים כלל הקרוי "כלל ה-10" עבור פאוכרומוציטומות והגורס כי כ-10% מהן דו-צדדיות (בשתי בלוטות האדרנל), 10% הן מחוץ לבלוטת האדרנל, ו- 1% ממאירות.
עם זאת, אחוזים אלו גבוהים יותר בתסמונות תורשתיות אשר יפורטו בהמשך.
הטיפול בפאוכרומוציטומה הוא הסרה כירורגית של הגידול.
יצוין, כי כ-5% עד 10% מהפאוכרומוציטומות ממאירות.
אבחון גידול ממאיר מסוג פאוכרומוציטומה בעייתי, מאחר שהקריטריונים ההיסטולוגיים המנסים לנבא אילו מן הגידולים ישלחו גרורות אינם אמינים יחסית.
על כן, המינוח "פאוכרומוציטומה ממאירה" הוא לרוב מוגבל לגידולים עם גרורות מרוחקות, לרוב כאלו שנמצאו בריאות, בעצמות, או בכבד- המרמזות על התפשטות באמצעות כלי דם.
גידולים ממאירים נוטים יותר להתרחש בתסמונות תורשתיות מסוימות המקושרות עם פאוכרומוציטומה.
טיפול בפאוכרומוציטומה ממאירה כולל את הסרת הטיפול ומתן פרוטוקול כימותרפיה ורדיותרפיה גרעינית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפאוכרומוציטומה:
•גידולים שפירים
•גידולים ממאירים בבלוטות אנדוקריניות