כל מה שרצית לדעת על פאולה אהרונסון:
פאולה אהרונסון (1908-9 באוקטובר 1998) הייתה אמנית קרמיקה ישראלית ילידת גרמניה, מחלוצות אמנות הקרמיקה הישראלית.
פאולה אהרונסון נולדה בשנת 1908 בהמבורג, גרמניה למשפחה מסורתית.
את הכשרתה האמנותית הראשונה קיבלה בבית הספר לאמנות שימושית בהמבורג, שם למדה אורנמנטיקה במשך שלוש שנים אצל פרדריך אדלר (Friedrich Adler).
לאחר שלוש שנים בבית הספר למדה, בהשפעת משפחתה, במשך סמסטר בבית הספר למסחר בעיר ועבדה בחנות לעיצוב פנים.
בחנות זו נחשפה לכלי קרמיקה בעיצובו של אוטו דוגלס דוגלס-היל (Otto Douglas Douglas-Hill), שהשפיעו על החלטתה ללמוד עיצוב קרמי.
אהרונסון למדה באופן חלקי באקדמיה לאמנות בברלין אצל דוגלס-היל, אולם לאחר כשתעה חודשים נרשמה ללימודים מלאים בבית הספר לקרמיקה הלה, בו לימדו מרגרט פרידלנדר (Marguerite Friedlaender) ופרנץ וולדנהיים (Frans Wildenhain), זוג אמני קרמיקה, מבוגרי המחזור הראשון של באוהאוס.
שיטת הלימוד בהלה הושפעה מאוד מרוח הבאוהאוס ויצרה סינתזה בין אומנות מסורתית לתעשייה.
בשנת 1932 ביקרה בארץ ישראל, ופגשה את חוה סמואל.
בשנת 1933 עלתה לארץ והצטרפה לבית המלאכה של סמואל בירושלים.
לאחר תקופה עבורו השתיים לראשון לציון, שם הקימו מפעל לייצור קרמי בשם "כד וספל", שהיה המפעל הראשון בארץ ישראל לייצור כלי קרמיקה.
תוצרת המפעל כללה מגוון של כלים שימושיים וחפצי נוי, שנעשו בטכניקות שונות שהמרכזיות בהן היו יציקה קרמית בתבנית ועיצוב ועיטור כלים העשויים באובניים.
בעוד אהרונסון התמחתה בשימוש באובניים ויצרה כלים שונים, בהשפעת הפונקציונליות של תנועת הבאוהאוס, סמואל התמחתה בעיטורם בסצנות בעלות גוון מזרחי.
בשנת 1936 עברה עם בעלה לתל אביב והפסיקה את עבודתה במפעל.
בשנת 1951 חזרה לעבוד בשותפות עם סמואל.
בראשית שנות החמישים עבדה עם אהרון כהנא, שהקים בית מלאכה בשם "בית היוצר".
בשנת 1960 החלה ללמד קדרות וקרמיקה בתיכון עירוני מקצועי י"ד – ויצ"ו צרפת בתל אביב.
היא המשיכה בהוראה עד לשנת 1971.
לאחר מות בעלה, בשנת 1961, הקימה בדירתה בתל אביב סטודיו לקרמיקה, בו פעלה עד לשנותיה האחרונות.
בנה הבכור הוא פרופ' נדב אהרונסון.