כל מה שרצית לדעת על פאול גרות:
פאול היינריך פון גרות (בגרמנית: Paul Heinrich von Groth;‏ 23 ביוני 1843 – 2 בדצמבר 1927) היה מינרלוג וקריסטלוגרף גרמני.
תרומתו החשובה ביותר למדע הייתה הסברו על הקשר בין התרכובת הכימית למבנה הגביש.
גרות היה מייסד כתב העת Zeitschrift für Kristallographie שהיה כתב העת החשוב ביותר בתחום הקריסטלוגרפיה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה.
גרות נולד במגדבורג ולמד בפרייברג שבסקסוניה, דרזדן וברלין, וקיבל את התואר דוקטור ב-1868.
מ-1872 היה אחראי על הקתדרה במינרלוגיה באוניברסיטת שטרסבורג.
ב-1883 הוא מונה לפרופסור למינרלוגיה ואוצר המינרלים במוזיאון המדינה במינכן.
גרות ביצע מחקרים נרחבים על גבישים ומינרלים, כמו גם על סלעים; והוציא לאור כמה ספרים בתחום המינרלוגיה והקריסטלוגרפיה.
ב-1902 זכה גרות בתואר אצולה, וב-1908 זכה במדליית וולאסטון (הפרס החשוב ביותר של החברה הגאולוגית של לונדון הקרוי על שמו של ויליאם הייד וולאסטון).
ב-1877, בהיותו בשטרסבורג, החל גרות להוציא לאור את כתב העת Zeitschrift für Krystallographie und Mineralogie (כתב עת לקריסטלוגרפיה ומינרלוגיה) שאותו ערך במשך שנים אחדות.
ב-1921 התמנה פאול ניגלי כעורך העיתון, וב-1924 הוחלט לשנות את שם כתב העת לZeitschrift für Krystallographie (כתב עת לקריסטלוגרפיה), על מנת להדגיש כי כתב העת עוסק בקריסטלוגרפיה בלבד.
גרות המשיך להיות מעורב בניהול כתב העת, וב-1924 הזמין את פאול פטר אוואלד להשתתף כעורך משותף בכתב העת.
כתב העת דגל במדיניות של פרסום מאמרים בשפת המקור של הכותבים, ולמרות שהשפה העיקרית בו הייתה גרמנית, התפרסמו בו גם מאמרים באנגלית ובצרפתית.
עובדה זו הפכה את כתב העת בעריכתו של ניגלי לכתב העת החשוב ביותר בתחום הקריסטלוגרפיה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה.
כתב העת הפסיק את הופעתו בסוף המלחמה.
והוא חזר להופיע ב-1955 (אם כי ככתב עת גרמני בלבד) והוא ממשיך להופיע גם כיום.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפאול גרות:
•קריסטלוגרפים גרמנים