כל מה שרצית לדעת על פבלו קזאלס:
פאו קזאלס אי דפיליו (קטלאנית: Pau Casals i Defilló; מוכר גם בשם הספרדי פבלו קזאלס; 29 בדצמבר 1876 – 22 באוקטובר 1973) היה נגן צ'לו, מנצח ומלחין קטלאני.
קזאלס נולד בשנת 1876 בעיירה ונדרל.
הוא למד מוזיקה וצ'לו בברצלונה ובמדריד, ועוד לפני שמלאו לו עשרים התמנה לפרופסור לצ'לו בקונסרבטוריון של ברצלונה, שם ניגן גם מוזיקה קאמרית וייסד רביעיית כלי קשת.
בשנת 1895 הוזמן כצ'לן ראשון לאופרה בפריז.
בשנת 1898 הופיע לראשונה כסולן בפריז ובלונדון, ובשנת 1901 הוא הופיע לראשונה בארצות הברית.
בשנת 1905 הוא הרכיב, יחד עם הפסנתרן אלפרד קורטו והכנר ז'אק טיבו, את שלישיית קורטו שזכתה לשם עולמי.
בשנת 1909 הוא השמיע לראשונה בקונצרט פומבי סוויטה לצ'לו ללא ליווי מאת באך, ופתח בכך תקופה חדשה ברפרטואר הקונצרטי של הצ'לו, ובשנת 1919 הוא ייסד תזמורת בברצלונה, במטרה לקרב את שכבות הפועלים בקטלוניה אל המוזיקה.
קזאלס היה תומך נלהב ברפובליקה הספרדית, ואחרי תבוסתה במלחמת האזרחים יצא לגלות מספרד, ולא חזר אליה עד יום מותו.
הוא קבע את ביתו בעיירה פראד שבצד הצרפתי של הפירנאים, ופעל רבות על מנת לסייע לפליטים שנמלטו מספרד אחרי מלחמת האזרחים.
ב-1945, עם תום מלחמת העולם השנייה הופיע בבריטניה ובצרפת, אולם החליט לפרוש מנגינה בשל אדישות העולם להמשך הדיקטטורה של פרנקו בספרד.
הוא חזר מהפרישה רק ב1950, כשידידים שכנעו אותו להופיע בפראד לרגל שנת ה-200 למותו של באך, וכך נוסד במקום פסטיבל מוזיקלי שנתי .
הקונצרט האחרון שלו התקיים בירושלים, שבועיים לפני מותו.
קזאלס מת בשנת 1973 בעיר סן חואן בפוארטו ריקו.
ב-1979 אחרי החזרת הדמוקרטיה לספרד הוחזר ארונו לקטלוניה ונטמן בעיירת הולדתו.
פסלו של קזאלס לציון 100 שנה להולדתו