כל מה שרצית לדעת על פואטיקה (אריסטו):
הפּוֹאֶטִיקָה של אריסטו (ביוונית: Ποιητικός, מתוארך בין 330-335 לפסה"נ) הוא ספר העוסק בצורות השירה, הסיפור והדרמה השונות.
עיקר עבודתו של אריסטו מקיפה את כל תחומי הטרגדיה בתקופתו, אותה הוא מגדיר:
"הטרגדיה הינה חיקוי עלילה נעלה ושלמה, בעלת שיעור (גודל) מסוים, שלשונה מתובלת ומיני התבלין שלה נחלקים בין חלקיה, שנפשותיה פועלות בדרך דרמטית, ולא בדרך של סיפור.
חיקוי המבצע באמצעות מאורעות המעוררים פחד, חמלה ואת הקתרזיס של רגשות אלה"
"פואטיקה" הייתה יצירה אבודה בעולם הנוצרי במשך זמן רב, ורק במאה ה-15 תורגמה לראשונה מהתרגום הערבי אל השפה האיטלקית.
המקור היווני אבד.
יש אומרים שחלק נוסף של "פואטיקה", העוסק בקומדיה, אבד גם הוא.
ההשערה נסמכת על הסברים רבים החסרים ב"פואטיקה", ושלפי המשוער נמצאו בחלק האבוד.
מאז גילויה הפכה "פואטיקה" ליצירת יסוד בביקורת הספרות והמחזאות האירופית.
בראשית ימי הרנסאנס התייחסו אל הכללים הנאמרים בה כאל כללים מקודשים, שאין לערער עליהם או לפעול בניגוד להם.
רק במהלך הרנסאנס המאוחר החלו לפרש את אריסטו בצורות שיאפשרו חידוש (לדוגמה, פייר קורניי), ובמהלך המאות הבאות החלו אף לחלוק עליו (ג'ון דריידן) ולהפסיק להשתמש בכלליו הנוקשים (סמואל ג'ונסון).