כל מה שרצית לדעת על פולימר:
פולימר (מאנגלית: Polymer) הוא שרשרת ארוכה של יחידות (תרכובות) חוזרות הקשורות ביניהן על ידי קשר קוולנטי.
מולקולות הענק של הפולימר נוצרות כתוצאה מהיקשרות כימית של היחידות החוזרות.
מקור השם "פולימר" ביוונית: פולי- הרבה, מר- יחידה.
היחידות החוזרות המסוגלות ליצור פולימר נקראות "מונומר" (ביוונית: מונו – אחד, מר – יחידה).
הפולימרים הטבעיים המפורסמים והנפוצים הם חלבונים, חומצות גרעין, עמילן ותאית.
כל סוגי הפלסטיק, בהם פוליאתילן, פוליאמיד (ניילון), פוליקרבונט, פוליאוריתן ועוד, מבוססים על פולימרים מלאכותיים.
פולימרים מלאכותיים משמשים כמעט בכל התעשיות, כמו רכב, מחשבים ועוד.
חלקים מסוימים באקדחים מסוימים (גלוק, למשל, אך לא רק) עשויים מחומר פולימרי.
כל החומרים הפלסטיים הם פולימרים, אבל לא כל פולימר הוא חומר פלסטי.
התהליך שבו נקשרים המונומרים לשרשראות ארוכות נקרא "פלמור".
ישנם שני סוגי פלמור: בסיפוח ובדחיסה.
בפלמור על ידי סיפוח המונומר הוא אלקן (תרכובת פחמימנית המכילה קשר כפול) ולצורך התרחשות התגובה דרוש גם יזם או זרז.
פילמור על ידי דחיסה אפשרי ב-2 אופנים: א.
תגובה בין שני מונומרים שונים , למשל דו חומצה ודו כהל(או דו אמין).
ב.
תגובה של מונומר אחד בעל שתי קבוצות פונקציונליות שונות, למשל הדרוקסי חומצה.
פלמור על ידי דחיסה מתבצע בחימום ובנוכחות חומצה.
תהליכי הפלמור עשויים להכתיב את אורך השרשרת שתתקבל, את המסה המולקולרית הממוצעת לפולימר, את דרגת הפלמור ועוד.
לפולימרים באורכים שונים ישנן תכונות פיזיקליות שונות של קשיות, אלסטיות, נקודת רתיחה, נקודת התכה ועוד.
לכן יש חשיבות רבה לבחירת תהליך הפלמור ולאורכה של השרשרת המתקבלת.
קיימים מספר סוגי פולימר: פולימר מוקצף, פולימר מוצלב ופולימר שרשרתי.