כל מה שרצית לדעת על פוסטפמיניזם:
פוסט-פמיניזם כולל בתוכו מגוון דעות הבאות כהמשך וכתגובה לפמיניזם המודרני, לרוב אל הגל השני של הפמיניזם.
המונח (באנגלית) הוטבע לראשונה ב-1919, כאשר הגדרתו אז הייתה שלאחר הצלחת הגל הראשון של הפמיניזם ואישור השיווין בין נשים וגברים בחוק, אין עוד צורך לעסוק בנושא.
"ניתן להיות 'בעד-נשים' בלי להיות 'נגד-גברים'", נכתב אז.
לאחר הגל השני של הפמיניזם, לרוב מוגדרות נשים שנולדו במדינות מערביות משנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, כנשים "פוסט-פמיניסטיות".
עבורן שיויון הזכויות והיכולת לעבוד בכל תחום הינו מובן מאליו, כך שאין עבורן עוד צורך להאבק עבור זכויות אלו.
למעשה, על פי הגדרה זו, הפוסט-פמיניזם הוא הרצון לעצור לאחר הגל הראשון והשני של הפמיניזם וההתנגדות אל הגל השלישי של הפמיניזם.
אנג'לה מק'רובי, הוגת-דעות אנגליה, טוענת כי ניתנת להבחין בפוסט-פמיניזם ביצירות קולנועיות וטלוויזיוניות מודרניות, כגון "סקס והעיר הגדולה", "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", ועוד.
על אף שהיצירות הינן פמיניסטיות במוצהר, הנשים בהן עצמאיות, שוות זכויות ונהנות ממיניותן, הרי העלילה כולה סובבת אודות הגבר המיוחל.
הפרופ' כריסטינה הוף סומרס בספרה "מי גנב את הפמיניזם?: איך נשים בגדו בנשים" (1995), מציעה לחלק את הפמיניזם לפמיניזם מגדרי ופמיניזם שוויוני.
כך שלמעשה, ניתן לכנות את הפוסט-פמיניזם, על פי חלק מהגדרותיו, כפמיניזם שוויוני.
דעותיה של הוף סומרס עוררו כעס בקרב פמיניסטיות אחרות, ויש שקראו לה אף "אנטי-פמיניסטית".
נלקח מויקיפדיה