כל מה שרצית לדעת על פורטוגזית:
פורטוגזית (על-פי האקדמיה ללשון העברית: פורטוגלית) היא לשון העם בפורטוגל ובחלק ממושבות העבר שלה, ברזיל, אנגולה, מוזמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, איי כף ורדה וסאו טומה ופרינסיפה.
הפורטוגזית מדוברת כיום בפי כמאתיים מיליון בני אדם ברחבי העולם.
רוב דוברי הפורטוגזית חיים בברזיל.
קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית הינה קהילה פוליטית לשיתוף פעולה בין מדינות ששפתן ותרבותן מבוססות על השפה הפורטוגזית, המכונות "מדינות לוזופוניות" על שם הפרובינקיה הרומאית לוזיטניה ששטחה חפף בקירוב את שטח פורטוגל.
הקהילה, המכונה בראשי תיבות CPLP, הוקמה בשנת 1996.
השפה הקרובה ביותר לפורטוגזית היא הגליסיאנית, אשר התפתחה יחד איתה במערב חצי האי האיברי מתוך הלטינית הוולגארית שדוברה שם בימי הביניים המוקדמים, כאשר במהלך הכיבוש המוסלמי נספגו בפורטוגזית מילים רבות ממקור ערבי אף שלא הייתה השפעה עמוקה יותר מעבר לאוצר מילים.
במובן הזה ניתן להגיד כי הפורטוגזית, מבחינה מורפולוגית ותחבירית, מהווה דוגמה לשפה רומאנית שהתפתחה ללא השפעה ישירה כמעט מהלטינית הוולגארית, כאשר אף כיום 90 אחוז מאוצר המילים הפורטוגזי נובע ממנה.
במאה ה-16, עם תחילת המסעות הימיים והגילויים הגדולים (ראו האימפריה הפורטוגלית), התפשטה הפורטוגזית לחלקים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה, ואז גם החלו להתרחש מרבית השינויים בשפה הפורטוגזית.
ישנם הבדלים מסוימים בהגייה, באוצר המילים ובתחביר בין הפורטוגזית האירופאית לפורטוגזית הברזילאית, עקב הריחוק הגאוגרפי, דבר שניכר בעיקר באמרות וביטויים פופולריים.
בתקופת המסעות הימיים, הגילויים הגדולים וההתיישבות הייתה הפורטוגזית בסיס ליצירת כמה שפות קריאוליות, המדוברות בעיקר בקהילות מעורבות של פורטוגלים וילידים.
השפה הפורטוגזית נודעת בכינוי "שפתו של קמואש" ("A língua de Camões"), כהוקרה ללואיש דה קמואש, משורר פורטוגלי בן המאה ה-16, מחבר היצירה האפית "הלוסיטנים".
המשורר הברזילאי אולאבו בילאק תיאר אותה בכינוי "פרח לאטיום האחרון, פראי ויפה" ("a última flor do Lácio, inculta e bela").
מיגל דה סרוונטס, המשורר הספרדי הנודע, תיאר את הפורטוגזית כ"השפה מתוקה שערבה לאוזן".