כל מה שרצית לדעת על פיליפ פרנק:
פיליפ פרנק (גרמנית: Philipp Frank) (20 במרץ 1884, וינה – 21 ביולי 1966, קיימברידג' מסצ'וסטס), מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף אוסטרי-אמריקאי ממוצא יהודי; ממייסדי הפוזיטיביזם הלוגי וחבר החוג הווינאי.
פרנק למד פיזיקה באוניברסיטת וינה, שם קיבל ב-1907 תואר דוקטור בפיזיקה תאורטית על עבודה שנערכה בהדרכת לודוויג בולצמן.
במהלך לימודיו התעניין במיוחד בפילוסופיה של המדע ונפגש רבות עם קבוצת סטודנטים שהוותה את הבסיס לחוג הווינאי, אז גם פגש את הפיזיקאי ריכרד פון מיזס, מפגש שהוביל לידידות ולשיתוף פעולה במשך כל חייהם.
פרסום מאמר בנושא הסיבתיות, משך את תשומת לבו של איינשטיין והוביל לסדרת של דיונים בקרב שני הפיזיקאים חובבי פילוסופיית המדע.
פרנק מונה ב-1910 למשרת מרצה באוניברסיטת וינה, ובהמלצת איינשטיין החליף את האחרון כראש המחלקה לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת קארל בפראג, ב-1912.
הקשר בין השניים נמשך לאורך השנים ופרנק אף כתב ביוגרפיה אודות איינשטיין.
פרנק נשאר בפראג עד 1938, אז, בעקבות הסכם מינכן, הועברו שטחים נרחבים בצ'כוסלובקיה לשליטת הנאצים.
לחץ פוליטי שהופעל על החוג הוביל לבריחת מרבית חבריו לארצות דוברות האנגלית.
פרנק נמלט לארצות הברית, שם שימש כמרצה לפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת הרווארד.
לצד עבודתו הנרחבת בפילוסופיה ופיזיקה, עסק רבות גם במגוון תחומים מתמטיים כחשבון וריאציות, טור פורייה, מרחבים פונקציונליים, אופטיקה גאומטרית, מכניקת הגל של שרדינגר, ויחסות.