כל מה שרצית לדעת על פיתופתולוגיה:
פיטופתולוגיה (הצמד מילים של פיתו (Phyto) = צמח, פתולוגיה = מחלה) הוא תחום המחקר המדעי שעוסק במחלות צמחים הנגרמות כתוצאה ממזיקים מחוללי מחלות (פתוגנים) ותנאים סביבתיים.
מחלות צמחים מהוות גורם משמעותי מאוד בנזקים לחקלאות בכל העולם.
אנשי מדע וחקלאים מתמודדים עמם במגוון דרכים שונות החל מפיתוח זנים עמידים באמצעות הנדסה גנטית וכלה בשימוש בחומרי הדברה טבעיים ומלאכותיים.
לצמחים, כמו ליצורים אחרים בטבע, ישנם מזיקים מחוללי מחלות מסוגים שונים – וירוסים, נמטודות, חיידקים, פטריות.
אל מול מזיקים אלו, פיתחו הצמחים מנגנוני התגוננות מגוונים, הדומים במקצת לאלו הקיימים בקרב בעלי החיים, ומסייעים להם בהישרדותם.
מנגנונים אלו מפותחים ומורכבים עד כדי כך שההתייחסות במחקר המדעי הינה אל מערכת חיסון צמחית שלמה.
ניתן לחלק את מנגנוני העמידות של הצמחים לשניים – מנגנון התגוננות המונע מן המזיק להיכנס לצמח (כגון שכבת תאים המצפה את העלה) ומנגנון המופעל לאחר שהמזיק הצליח לחדור אל הצמח או לגרום לפציעתו.
מנגנון ההגנה הצמחי הפועל לאחר חדירת המזיק לצמח נחקר רבות בשנים האחרונות, בעיקר הודות להתקדמות בשיטות הביולוגיה המולקולרית.
מרגע שהצמח זיהה כי מזיק (כגון פטריה) הצליח לחדור לתוכו הוא מפעיל אות אזעקה המאותת לתאים כי מדובר במצב מצוקה.
מרגע זה משתנים תהליכים ביוכימיים בצמח ובין היתר מופרשים הורמונים צמחיים (כגון אתילן, חומצה ג'סמונית וחומצה סאליסילית), מיוצרים חומרים רעילים למזיקים הנקראים פיטואלקסינים, נוצרים מחסומים טבעיים בתוך אזורים מסוימים בצמח המונעים מהמזיק להיכנס לצמח כולו ועוד.
הפעלת תהליכים אלו ביעילות ויכולת ההישרדות של הצמח תלויה בעיקר במידת היכולת שלו לזהות כי מזיק הצליח להיכנס אליו ובתגובה להפעיל את מערכות ההגנה.