פלצבו


כל מה שרצית לדעת על פלצבו:
פלצבו (ידוע גם בתור פלסבו; מקור המילה בלטינית ופירושה "אני ארַצה"; המונח העברי הוא תְּרוּפַת דֶּמֶה – לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ה, או אֵינְבּוֹ) הוא טיפול דמה שבו נותנים לחולה בדרך כלל חומר נטול השפעה.
המטרה העיקרית של פלצבו היא מדידת השפעתה של תגובה פיזיולוגית בהמשך לגירוי הכרתי הנקראת תגובת פלצבו, בהמשך לשכנועו של החולה כי קיבל תרופה (ולא דמה), ומעצם הידיעה, ההכרה והציפייה שלו שהתרופה תטפל בבעיה הבריאותית חל שיפור במצבו הגופני.
כתוצאה, החולה עשוי להרגיש שיפור בתסמיני המחלה, אף על פי שלא ניתן לו כל טיפול.
תופעה זאת נקראת אפקט הפלצבו.
אפשר לבצע שימוש בפלצבו במגוון צורות, כמו נטילת כדורים, זריקה, ניתוח, אמצעי הדמיה ועוד.
האפקט מתרחש גם בטיפולים אמיתיים – מצבו של החולה משתפר בחלקו ללא קשר להשפעתה הישירה של התרופה שקיבל.
השפעת הפלצבו נגזרת במידה רבה מהשקפותיו של החולה על הטיפול במחלה.
בתוך כך, מערכת האמונות התרבותית בנוגע לטיפול עשויה להשפיע על יעילות אפקט הפלצבו, ולכן זו יכולה להשתנות מאזור לאזור.
למשל, נמצא כי השפעת הפלצבו בניסוי בחולים בגרמניה הייתה גבוהה מהשפעת פלצבו בחולים בברזיל.
מאפייני הפלצבו, כמו גודל, כמות, מחיר ומראה, משפיעים גם הם על תגובתו של החולה לטיפול.
לדוגמה, נמצא כי גלולות בצבעים חמים גורמות להמרצה וגלולות בעלות צבעים קרים גורמות לדיכוי.
נוֹצֶבּוֹ הוא מקרה שבו החולה חושב שהטיפול אמור להזיק לו, ואכן מצבו מידרדר לאחר הטיפול (גם אם זה היה טיפול דמה).

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפלצבו:
ויקיפדיה: שכתוב – מדע וטכנולוגיה
ויקיפדיה: שכתוב – תרבות פופולרית
ויקיפדיה: השלמה – מדע וטכנולוגיה
ויקיפדיה: השלמה – תרבות פופולרית
מדעי הרוקחות
שיטות ניסוי ביורפואיות
ביטויים לטיניים
ניסוי
פסיכולוגיה