כל מה שרצית לדעת על פסיכולוגיה אינדיבידואלית:
פסיכולוגיה אינדיבידואלית היא אסכולה פסיכולוגית מיסודו של אלפרד אדלר, המתייחסת לאינדיבידואל בצורה הוליסטית (אחדותית) ללא חלוקתו לרכיבים שונים של האישיות, כפי שנעשה באסכולות אחרות.
אדלר, שהיה מתלמידי פרויד, לא הסכים עם חלק מהתאוריה הפסיכואנליטית של מורו, וכמו קרל גוסטב יונג שפרש שנה לפניו ופיתח את הפסיכולוגיה האנליטית, החליט ב-1913 להיפרד מפרויד.
עיקר המחלוקת ביניהם הייתה על הדגש ששם פרויד על מיניות האדם כמניע לכל מעשה או אי-מעשה וכן חילוקי דעות בנושא המניעים לתוקפנות.
לפי אדלר, האדם נולד עם תחושת נחיתות ובמשך כל חייו הוא נאבק להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית (שאינם מותנים בשליטה על אדם אחר).
לפי הגישה האינדיבידואלית, מקורה של תחושת הנחיתות הוא בילדותו של האדם, כאשר היה תלוי בהוריו (או במבוגרים אחרים) לסיפוק צרכיו והמשכו, כאשר נוכח כי למבוגרים קל יותר להשיג את מטרותיהם וכי הם יכולים להגיע להישגים שהוא אינו יכול להגיע אליהם.
לדעת אדלר, שיטת ההתמקדות בנחיתות האישית מזיקה, (למשל כשמובילה להפחתת ערך הזולת), בעוד התמקדות בנחיתות האוניברסלית היא מועילה.
דרך משל, אדם הממציא תרופה למחלת הסרטן מתגבר על חוסר האונים של המין האנושי מולה ומפצה על הנחיתות האוניברסלית.
האופן שבו אדם מתמודד עם נחיתותו קרוי סגנון חיים.
האופן שבו האדם מתנהג בחברה, העניין החברתי שלו, יכול להעיד האם הוא פועל בכוונה לרמוס את הזולת או לשתף עמו פעולה.
לפסיכולוגיה ההומניסטית מיסודו של אברהם מאסלו יש מכנה משותף ניכר עם הפסיכולגיה האינדיבידואלית, מאסלו אף כתב על ההשפעה הרבה שהייתה לאדלר עליו.
שתי האסכולות טוענות כי האינדיבידואל עצמו הוא זה שיכול להגדיר בצורה המיטבית את צרכיו, רצונותיו ושאיפותיו ולכן הטיפול צריך להתחיל ממנו.
נציגים בולטים של אסכולת הפסיכולוגיה אינדיבידואלית הם, למשל, רודולוף דריקורס והנרי שטיין.