כל מה שרצית לדעת על פסק דין אפרופים:
פסק דין אפרופים‏ הוא פסק דין של בית המשפט העליון שניתן ב-6 באפריל 1995 והיווה ציון דרך משמעותי בעניין פרשנות החוזה במשפט הישראלי.
השופט אהרן ברק קבע במסגרת פסק דינו, שהפך להלכה מחייבת, כי הוראת סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973‏‏, אינה מחייבת פרשנות החוזה בשני שלבים (תחילה בדיקת לשון החוזה ולאחר מכן, אם הדבר נדרש, בדיקת הנסיבות החיצוניות), אלא באופן חד שלבי שתכליתו בירור אומד דעת הצדדים, באמצעות בדיקת לשון החוזה והנסיבות החיצוניות גם יחד:"בפרשנות חוזה יש לחקור אחר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים בלא להיות מוגבלים לביטויים או לכינויים שהם השתמשו בהם.
בעימות בין לשון החוזה לבין כוונת עושיו – יד האחרונה על העליונה.
"מבקריו של פסק הדין טענו, כי הוא פוגע בעקרונות של ודאות מסחרית ומשפטית בהקשר לפרשנות חוזים.
בינואר 2011 התקבל בכנסת תיקון לחוק החוזים שנועד לשנות את הלכת אפרופים ולהגביר את הוודאות המשפטית, אולם צפוי שיעבור זמן עד שתתגבש פרשנות מובילה של התיקון.
בפסק הדין העיקרי שעסק בתיקון,‏ עמדת הרוב היא שהתיקון דווקא חיזק את הלכת אפרופים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפסק דין אפרופים:
•דיני חוזים
•פסקי דין של בית המשפט העליון