כל מה שרצית לדעת על פסק דין באק נגד בל:
פסק דין באק נ.
בל (באנגלית: Buck vs.
Bell) (מראה מקום: 274 U.
S.
200 (1927)) הוא פסק דין משנת 1927 של בית המשפט העליון של ארצות הברית.
פסק הדין פסק בעתירתה של הנערה קארי באק (Carrie Buck).
קארי אובחנה כרפת שכל, ושוכנה במוסד במדינת וירג'יניה בהנהלת ד"ר בל, כנגד חוקיותו של החוק במדינת וירג'יניה שקבע כי יש לעקר רפי שכל בעיקור כפוי.
פסק הדין שהוקרא על ידי השופט העליון אוליבר ונדל הולמס, קבע כי פרקטיקות של עיקור בכפייה כלפי רפי-שכל הן חוקתיות ואינן סותרות את התיקון ה-14 לחוקה האמריקאית.
פרקטיקת העיקור בכפייה הינה חלק מאאוגניקה שלילית שתפסה תאוצה רבה בארצות הברית ובמקומות נוספים באירופה החל מסוף המאה ה-19.
מלחמת העולם השנייה היוותה פגיעה קשה ברעיונות אאוגניים אך דעיכתם הסופית התרחשה רק כמה עשורים לאחר מכן.
מקובל לראות במשפט באק נגד בל ופסיקתו של בית המשפט מתן לגיטימציה משפטית וחברתית לעיקור כפוי.
בעקבות קבלת פסק הדין המשיכו חוקי עיקור בכפייה למאובחנים כ"רפי שכל" לחול במספר רב של מדינות בארצות הברית, ולמעשה נמשך נוהג העיקור הכפוי בארצות הברית עד לשנות ה-70.
באק נמנית עם עוד כ-65,000 אמריקאים שעוקרו בכפייה לאורך תקופה זו.