כל מה שרצית לדעת על פצצת הצאר:
פצצת הצאר (ברוסית: Царь-бомба), השם הרוסי שניתן לפצצת המימן איוון (ברוסית Иван), הפצצה הגדולה והחזקה ביותר שנוסתה אי פעם.
הפצצה, פרי פיתוחה של ברית המועצות, יצרה פיצוץ בעוצמה של כ-50 מגה-טון, בערך פי 3,300 מעוצמת הפצצה "ילד קטן", שהוטלה על הירושימה במהלך מלחמת העולם השנייה.
המונח "פצצת הצאר" מתייחס לתואר הקיסר השליט בתקופת האימפריה הרוסית – הצאר, ובייחוד לנטייה להתפארות בעוצמת האימפריה על ידי בניית מונומנטים בעלי גודל עצום, זאת כאות לכוחה הרב של המעצמה אשר בנתה אותם.
ברוח זו נקראו גם פרויקטים אחרים, שגם הם היו בעלי גודל עצום ובלתי אפשרי, לכאורה, כמו פעמון הצאר, תותח הצאר וטנק הצאר.
השם ניתן במקור על ידי גורמים מערביים, שכן שליטי ברית המועצות לא היו קוראים לפסגת ארסנל הנשק הגרעיני שלהם ומקור גאוותם הלאומית על שם רודני העבר שהודחו על ידם.
תחת זאת ניתן לפצצה ברוסיה השם העממי "קוזקינה מאט", לזכר איומו המפורסם של רודן ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב בעצרת הכללית של האו"ם בשנת 1961, זמן קצר לפני הניסוי, כי "יראה לאמריקאים את קוזקינה מאט"(אנ') (Kuz'kina Mat', Кузькина мать) – ביטוי ברוסית משמעותו "להעניש חזק".
יש המייחסים את האיום הערטילאי הזה בדבריו לפצצת הצאר.
הניסוי בפצצה נערך ב-30 באוקטובר 1961 בנוביה זמליה, ארכיפלג באוקיינוס הקרח הצפוני (באי סברני, בכֵּף סוּחוֹי נוֹס Сухой Нос).
במקור הייתה הפצצה אמורה להיות בעוצמה כפולה (100 מגה-טון), אך עקב חששם של המהנדסים שפיתחו אותה מעודף נשורת גרעינית הוחלט להפחית ממטענה הגרעיני.
באורח אירוני, גודלה האדיר של הפצצה הפך אותה למעשה להיות לא-שמישה למטרות לחימה; היא הייתה כה גדולה עד כי היה נדרש להסב במיוחד מטוס כדי לשאתה, וגם אז לא היה ביכולתו לשאת דבר אחר מלבדה.
כיום מאמינים שעצם פיתוחה היה למטרת תעמולה בעת מרוץ החימוש הגרעיני במלחמה הקרה.