כל מה שרצית לדעת על פקיסטן במשחקים האולימפיים:
פקיסטן השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת לונדון (1948), השנה בה הוכרה ההתאחדות האולימפית שלה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי.
מאז השתתפה פקיסטן בכל האולימפיאדות מלבד באולימפיאדת מוסקבה (1980), אותה החרימה עם מדינות רבות נוספות במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן.
המשלחת הראשונה של פקיסטן למשחקים האולימפיים, כללה 39 ספורטאים אך רק 35 מהם השתתפו בפועל, מאחר שארבעת המתאבקים במשלחת נרשמו בטעות לתחרויות ההיאבקות בסגנון יווני-רומי במקום לסגנון חופשי.
את ההישג המשמעותי היחיד השיגה נבחרת ההוקי שדה שזכתה במקום הרביעי לאחר הפסד במשחק על מדליית הארד להולנד.
בנבחרת נכלל גם עלי דרה זוכה מדליית הזהב מאולימפיאדת ברלין, אז כחלק מהנבחרת של הודו הבריטית.
במהלך השנים הייתה נבחרת הוקי השדה, ספקית ההישגים העיקרית של פקיסטן.
היא הפסידה במשחק על מדליית הארד וסיימה במקום הרביעי בהופעתה הראשונה, באולימפיאדת לונדון וחזרה על הישג זה באולימפיאדת הלסינקי (1952).
את המדליה הראשונה לפקיסטן הצליחה הנבחרת להביא באולימפיאדת מלבורן (1956), הנבחרת הגיעה עד לגמר בו הפסידה לנבחרת הודו 1-0.
באולימפיאדת רומא (1960) התהפך הגלגל ופקיסטן זכתה במדליית הזהב הראשונה בתולדותיה, כשניצחונה בגמר על הודו 0-1, קטע רצף של שש זכיות רצופות בזהב שרשמו ההודים.
מאז הוסיפה הנבחרת עוד שש מדליות, כולל שתיים מזהב באולימפיאדת מקסיקו (1968) ולוס אנג'לס (1984).
את המדליה האישית הראשונה לפקיסטן השיג המתאבק מוחמד בשיר באולימפיאדת רומא.
בשיר שהתחרה במשקל עד 70 ק"ג בסגנון חופשי, דורג במקום השלישי בתום התחרויות וזכה במדליית הארד.
הספורטאי הפקיסטני השני שזכה במדליה בתחרות אישית, הוא המתאגרף סיד חוסיין שאה, שזכה במדליית הארד באולימפיאדת סיאול (1988).
בשנת 2010 השתתפה פקיסטן לראשונה גם באולימפיאדת חורף, אולימפיאדת ונקובר.
היא יוצגה על ידי ספורטאי אחד, גולש הסקי האלפיני מוחמד עבאס שהגיע למקום ה-79.