כל מה שרצית לדעת על פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר:
בטקס האוסקר הראשון שהתקיים בשנת 1928, הפרס על הצילום (כמו הפרסים האחרים) לא היה קשור לסרט ספציפי, והצלמים היו מועמדים באופן פרסונלי.
הבעיה עם מועמדויות אלו התבררה בטקס הראשון, שבו קרל סטורס וצ'ארלס רושר היו מועמדים לעבודתם משותפת בסרט "זריחה" אבל שלושה סרטים אחרים שהיו מועמדים צולמו על ידי אותם הצלמים.
בטקס השני לא היו מועמדויות בכלל, אף על פי שלאקדמיה הייתה רשימה של כותרות לא רשמיות שהובאו בחשבון על ידי מועצת השופטים.
בשנה השלישית סרטים היו מועמדים לפרס, ללא ציון שמם של הצלמים.
לבסוף, בשנת 1931, אומצה השיטה המודרנית שבה אנשי מקצוע הועמדו לפי עבודתם המקצועית בסרט מסוים.
בשנים 1939-1967 הוענקו פרסים בשתי קטגוריות צילום – פרס אחד הוענק לסרט שצולם בשחור-לבן ופרס שני הוענק לסרט שצולם בצבע.
בשנת 1967 אוחדו הפרסים.
מאז, הסרט בשחור-לבן היחיד שניצח בפרס הוא רשימת שינדלר (1993).
פלויד קרוסבי זכה בפרס על הסרט טאבו בטקס האוסקר הרביעי (1931), שהיה הסרט האילם האחרון שניצח בקטגוריית הצילום.
כל עבודות הצילום שניצחו בפרס מאז הטקס הראשון אינן אבדו ועדיין קיימות באופן מלא.
הסרטים הראשונים שהיו מועמדים לפרס, אשר הוקרנו באופן דיגיטלי היו "המקרה המוזר של בנג'מין באטן "ונער החידות ממומביי" (שניהם היו מועמדים בשנת 2009, "נער החידות ממובאי" זכה בפרס).
בשנה לאחר מכן, הסרט אווטאר היה הסרט הזוכה הראשון אשר כולו צולם באופן דיגיטלי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר:
•פרס אוסקר