כל מה שרצית לדעת על פרשנות קופנהגן:
פרשנות קופנהגן היא אחת הפרשנויות של מכניקת הקוונטים.
היא מיוחסת לפיזיקאי נילס בוהר ותלמידיו, ונקראת פרשנות קופנהגן על שם עיר מושבם קופנהגן שבדנמרק.
על פי פרשנות זו, גדלים פיזיקליים קיימים ומוגדרים היטב רק לאחר שנמדדו בפועל על ידי מערכת מדידה מוגדרת היטב (בוהר השתמש במונח "מערכת מדידה" במקום המונח "צופה" כדי לחסוך הסתבכות בשאלות תאולוגיות בנוגע לתודעה ולנפש).
עצם ביצוע המדידה הוא הגורם להופעת הגודל הנמדד, שערכו נקבע באופן הסתברותי מתוך כלל הערכים האפשריים.
עוד גורסת הפרשנות כי להתנהגות הצופה ישנה משמעות מכרעת בקביעת תוצאת הניסוי.
הצופה יכול באורח שרירותי להחליט עבור אלקטרון, לדוגמה, האם הוא גל או חלקיק, לפי אופי הניסוי שאותו הוא בוחר לבצע (דואליות גל-חלקיק).
לפני המדידה האלקטרון נמצא במצב קוונטי המהווה סופרפוזיציה של כל המצבים האפשריים, בצירוף ההסתברות למדוד כל מצב.
אחריה, האלקטרון נמצא במצב מוגדר (המצב בו הוא נמדד) ונשאר במצב זה.
ראוי לציין שאף בין בוהר לתלמידיו לא שררה אחידות-דעות מוחלטת, כך למשל נחלקו הוא וורנר הייזנברג בשאלת ממשותה של פונקציית הגל.
פרשנות זו, הגם שהיא הנפוצה ביותר כיום, מעלה תמיהות רבות.
הגדולות שבהן עוסקות בקריסת פונקציית הגל, באי-הדטרמיניזם הטבוע בתאוריה (לכן פרשנות זו נקראת "הפירוש ההסתברותי למכניקת הקוונטים"), בבעיית המדידה וכן בפרדוקסים הנוגעים לקיומם של דברים וגדלים פיזיקליים בממשות, ביניהם: החתול של שרדינגר והפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן.