כל מה שרצית לדעת על פרשת האי היווני:
פרשת האי היווני מתייחסת לסדרה של אירועים שקרו בין השנים 1998-2001, בהם הועלו חשדות למעשי שחיתות אצל בכירים במדינת ישראל.
איש העסקים דוד (דודי) אפל תיכנן להקים פרויקט נופש ותיירות ענק על האי פאטרוקלוס שביוון, והעסיק את גלעד שרון – בנו של אריאל שרון (אז – שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות ואחר כך ראש האופוזיציה), כיועץ מיוחד לפרויקט זה, בשכר גבוה מאוד.
החשד העיקרי שהתעורר בפרשה היה, שהעסקת גלעד הייתה למעשה דרך מוסווית למתן שוחד לאביו, וזאת כדי שיסייע לאפל בנושאים שונים, ובראשם – בפרשת הקרקעות בגינתון ובאזורים נוספים סמוך ללוד.
על פי החשדות, גייס אפל לעזרתו את אריאל שרון, כדי שיסייע לו גם מול שלטונות יוון, וכן הסתייע, לפי החשד, באהוד אולמרט (אז ראש עיריית ירושלים).
בסופו של דבר, הפרויקט לא יצא אל הפועל עקב קשיים בהם נתקל אפל ביוון.
המשטרה, שהאזינה לקווי הטלפון של אפל באותן שנים, החלה לחקור את הפרשה הזו יחד עם פרשות נוספות, ובמרץ 2001 פרשת האי היווני התפרסמה בעיתונות.
כל המעורבים בפרשה הכחישו את הטענות נגדם; ובסיום החקירה המליצה המשטרה ולאחריה גם פרקליטות מחוז מרכז – שלא להגיש כתב אישום נגד משפחת שרון, אך להגיש כתב אישום נגד אפל על מתן שוחד.
לעומת זאת, פרקליטת המדינה עדנה ארבל המליצה במרץ 2004 להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון ונגד בנו גלעד בגין עבירת לקיחת שוחד, ואף הכינה טיוטת כתב אישום.
סערה ציבורית גדולה התעוררה עקב כך.
בסופו של דבר, החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז באפריל 2004, שלא להגיש כתב אישום נגד אולמרט, וביוני אותה שנה החליט שלא להגיש כתבי אישום נגד אריאל שרון ונגד בנו, עקב העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין.
סערה ציבורית נוספת התעוררה גם לאחר החלטה זו.
ספיחים של הפרשה עוררו אף הם סערות תקשורתיות: זכות השתיקה עליה שמר גלעד שרון, וסירובו למסור מסמכים וקלטות שהיו ברשותו; הדלפת טיוטת כתב האישום לעיתונות – אותו כתב אישום המייחס עבירה של קבלת שוחד לאריאל שרון ולבנו גלעד.