כל מה שרצית לדעת על צבי הוגלין:
צבי הוגלין (שם מדעי: Eudorcas tilonura), הוא מין אנטילופת-צבי בינונית בסוג Eudorcas, החי בצפון מזרח אפריקה, ותואר לראשונה בשנת 1868.
הוא קרוי על שם מגלהו.
צבי זה מוכר יותר כתת-מין של צבי אדום חזית בטקסונומיות וארגוני השימור, אך הם מציינים כי מדובר רק באופן זמני, בהתחשב בשוני הגנטי שיש לו.
למרות שתפוצתו של צבי אדום חזית קרובה מאוד לתפוצה של צבי הוגלין, אין זה סותר לכך שהוא יכול להיות מין נפרד כיון שהתפוצה מופרדת על ידי רצועה של 2,500 קילומטר ושני יובלי הנילוס – הכחול והלבן.
לצבי הוגלין יש זוג קרניים ספיראליות, המשתנות מקרני צבי אדום חזית בכך שהם כפופות יותר לאחורה.
הקרן צומחת לכיוון מעלה, מתעגלת וממשיכה לאחורה עד שמסתיימת בשפיץ חד ומעוקל כלפי פנים.
קרני צבי אדום חזית נמצאות תמיד בצמיחה כלפי מעלה, והן ישרות יותר.
הקרניים עבות יחסית לכל אורכם ומסתיימות בשפיץ חד.
הקרן מחורצת במספר טבעות בולטות.
הן לזכרים והן לנקבות יש קרניים, ושל הנקבות דקות וקצרות יותר.
הפרווה של צבי הוגלין דומה למדי לצבי אדום חזית, עם גוונים אדמדים כהים בגב ובחלק האחורי, ובהירים יותר בצדדי הבטן והרגליים.
העכוז, הגחון והמותניים בצבע לבן בוהק.
גם לו פס שחור דק יחסית המופרד על ידי רצועת שיער אדמדמה מהמותניים.
זנבו שחור.
סימוני הפנים שלו דומים לצבי אדום חזית, אך אין לו את הפסים הלבנים והאדמדים שנמשכים מהעיניים לפה, ותחת אלו יש לצבי הוגלין משקפיים לבנים וגדולים סביב העיניים.
מידות גופו זהות ככל הנראה לצבי אדום חזית.
מידות גוף של צבי הוגלין:גובה הכתפיים: 70-65 ס"מ.
אורך הראש והגוף: 110-90 ס"מ.
אורך הזנב: 30-20 ס"מ.
משקל: 30-25 ק"ג.
צבי הוגלין כאמור נפוץ בצפון מזרח אפריקה.
הוא מצוי בשתי אוכלוסיות מבודדות; הראשונה במחוזות שבמדינות הבאות: סודאן – קסלה, סנר ומדינת הנילוס הכחול.
אתיופיה – אמהרה ותיגראי.
אריתריאה – גאש בארקה.
השנייה שקטנה יותר מצויה בצפון מזרח סודן במחוז אל-בחר אל-אחמר.
בית גידולו של צבי הוא בעיקר סוואנות צחיחות וסוואנות שיחים-דוקרניות, כמו גם אזורים צחיחים למחצה או אזורים הררים של הרמה האתיופית בגבהים של 1,000 מטר מעל פני הים.
הטמפרטורות בתחומי מחייתו 40-20 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 800-100 ס"מ.
האקולוגיה שלו דומה לצבי אדום חזית.
צבי הוגלין מסווג על ידי IUCN במצב השימור "פגיע" (VU), בשל ציד, תחרות עם בעלי חיים מקומיים, ואובדן בית גידול מתמשך, הצפוי לגרום לאוכלוסיות שלו לפחות ב-10% נוספים במהלך ה-15 שנה הבאות.
המקום המוגן היחידי שבו הוא נמצא, הינו הפארק הלאומי דינדאר בסודן, ואכיפה של ציד בפארק זה כמו גם הקמת אזורים מוגנים נוספים עשויה למנוע את התרחיש הקיים.
אומדן האוכלוסייה העולמי לצביי הוגלין הוא 4,000-3,500 פרטים.